לנגדא
לנגדא בתלמוד הבבלי: להַלְקָאָה, למַשְׁכּוּכִית (=תיש ההולך בראש העדר), לנָגוֹד. בניקוד: לְנַגָּדָא. מופיעה ב־1 דפים בש״ס, למשל בבא קמא נב. (52a).
פירוש
- להַלְקָאָה
- למַשְׁכּוּכִית (=תיש ההולך בראש העדר)
- לנָגוֹד
צורות מנוקדות
לְנַגָּדָא
היכן מופיעה בתלמוד
1 מופע בש״ס · 1 עמוד