לודאי

לודאי בתלמוד הבבלי: לֻדִּיִּים (=בני העיר לֹד), לוּדִים (=בני ארץ לוּד). בניקוד: לְוַדַּאי, לוּדָּאֵי. מופיעה ב־4 דפים בש״ס, למשל ביצה ח: (8b).

פירוש

  • לֻדִּיִּים (=בני העיר לֹד)
  • לוּדִים (=בני ארץ לוּד)

צורות מנוקדות

לְוַדַּאי · לוּדָּאֵי

היכן מופיעה בתלמוד

7 מופעים בש״ס · 4 עמודים