כתביה
כתביה בתלמוד הבבלי: כְּתָבוֹ (=כתב שלו), כְּתָבוֹ (=כתב אותו). בניקוד: כַּתְבֵיהּ, כְּתָבֵיהּ, כַּתְבַיהּ. מופיעה ב־19 דפים בש״ס, למשל שבת כו: (26b).
פירוש
- כְּתָבוֹ (=כתב שלו)
- כְּתָבוֹ (=כתב אותו)
צורות מנוקדות
כַּתְבֵיהּ · כְּתָבֵיהּ · כַּתְבַיהּ
היכן מופיעה בתלמוד
24 מופעים בש״ס · 19 עמודים
- שבת כו: (26b)
- ראש השנה ד: (4b)
- חגיגה יז. (17a)
- יבמות ד: (4b)
- כתובות מד. (44a)
- כתובות נג. (53a)
- כתובות פט: (89b)
- נזיר לה. (35a)
- גיטין יז: (17b)
- בבא מציעא יט: (19b)
- בבא מציעא לב. (32a)
- בבא בתרא מ: (40b)
- בבא בתרא קיח. (118a)
- בבא בתרא קסד: (164b)
- עבודה זרה י. (10a)
- זבחים מט: (49b)
- זבחים נ. (50a)
- חולין קיח. (118a)
- כריתות ו: (6b)