חזיזא

חזיזא בתלמוד הבבלי: צִמֵּחַ (=אזניו ארוכות). בניקוד: חֲזִיזָא. מופיעה ב־1 דפים בש״ס, למשל בכורות מד. (44a).

פירוש

  • צִמֵּחַ (=אזניו ארוכות)

צורות מנוקדות

חֲזִיזָא

היכן מופיעה בתלמוד

1 מופע בש״ס · 1 עמוד