ושאיף
ושאיף בתלמוד הבבלי: ומֵרִיק (=מוציא), ושׁוֹאֵף (=עוצר את הקול). בניקוד: וְשָׁאֵיף. מופיעה ב־1 דפים בש״ס, למשל שבת קכט. (129a).
פירוש
- ומֵרִיק (=מוציא)
- ושׁוֹאֵף (=עוצר את הקול)
צורות מנוקדות
וְשָׁאֵיף
היכן מופיעה בתלמוד
1 מופע בש״ס · 1 עמוד
ושאיף בתלמוד הבבלי: ומֵרִיק (=מוציא), ושׁוֹאֵף (=עוצר את הקול). בניקוד: וְשָׁאֵיף. מופיעה ב־1 דפים בש״ס, למשל שבת קכט. (129a).
וְשָׁאֵיף
1 מופע בש״ס · 1 עמוד