התנא
התנא בתלמוד הבבלי: השָׁנָה (=עשה שנית), ההַשּׁוֹנֶה, התַּנָּא, השָׁנָה (פתיחה לברייתא - על פי רוב קצרה), השָׁנָה. בניקוד: הָתָנָא. מופיעה ב־1 דפים בש״ס, למשל מנחות מה: (45b).
פירוש
- השָׁנָה (=עשה שנית)
- ההַשּׁוֹנֶה
- התַּנָּא
- השָׁנָה (פתיחה לברייתא - על פי רוב קצרה)
- השָׁנָה
צורות מנוקדות
הָתָנָא
היכן מופיעה בתלמוד
1 מופע בש״ס · 1 עמוד