דשייע
דשייע בתלמוד הבבלי: שטוּחַ (=טחו אותו), של טוּחַ (=טחו אותו), שמוּגָף (=יש לו מגופה), של מוּגָף (=יש לו מגופה). בניקוד: דְּשִׁייעַ. מופיעה ב־1 דפים בש״ס, למשל עבודה זרה מז: (47b).
פירוש
- שטוּחַ (=טחו אותו)
- של טוּחַ (=טחו אותו)
- שמוּגָף (=יש לו מגופה)
- של מוּגָף (=יש לו מגופה)
צורות מנוקדות
דְּשִׁייעַ
היכן מופיעה בתלמוד
1 מופע בש״ס · 1 עמוד