דקניא
דקניא בתלמוד הבבלי: שקְנוּיָה, של קְנוּיָה, שקָנֶה (מאיברי הגוף), של קָנֶה (מאיברי הגוף), שקָנֶה (צמח), של קָנֶה (צמח), שקוֹנָה, של קוֹנָה. בניקוד: דְּקַנְיָא, דְּקַנְיֵאּ, דְּקָנְיָא, דִּקְנֵיא. מופיעה ב־7 דפים בש״ס, למשל בבא קמא קו. (106a).
פירוש
- שקְנוּיָה
- של קְנוּיָה
- שקָנֶה (מאיברי הגוף)
- של קָנֶה (מאיברי הגוף)
- שקָנֶה (צמח)
- של קָנֶה (צמח)
- שקוֹנָה
- של קוֹנָה
צורות מנוקדות
דְּקַנְיָא · דְּקַנְיֵאּ · דְּקָנְיָא · דִּקְנֵיא
היכן מופיעה בתלמוד
7 מופעים בש״ס · 7 עמודים