דקידושי
דקידושי בתלמוד הבבלי: שקִדּוּשִׁים (=רחיצת ידים ורגלים של כהן), של קִדּוּשִׁים (=רחיצת ידים ורגלים של כהן), שקִדּוּשִׁין (=שׁל אשה), של קִדּוּשִׁין (=שׁל אשה). בניקוד: דְּקִידּוּשֵׁי, דְקִידּוּשֵׁי. מופיעה ב־5 דפים בש״ס, למשל סוטה כד. (24a).
פירוש
- שקִדּוּשִׁים (=רחיצת ידים ורגלים של כהן)
- של קִדּוּשִׁים (=רחיצת ידים ורגלים של כהן)
- שקִדּוּשִׁין (=שׁל אשה)
- של קִדּוּשִׁין (=שׁל אשה)
צורות מנוקדות
דְּקִידּוּשֵׁי · דְקִידּוּשֵׁי
היכן מופיעה בתלמוד
6 מופעים בש״ס · 5 עמודים