דקדחו

דקדחו בתלמוד הבבלי: שצָמְחוּ, של צָמְחוּ, שקוֹדְחִים (=נוקבים), של קוֹדְחִים (=נוקבים). בניקוד: דִּקְדַחוּ. מופיעה ב־1 דפים בש״ס, למשל חולין קי. (110a).

פירוש

  • שצָמְחוּ
  • של צָמְחוּ
  • שקוֹדְחִים (=נוקבים)
  • של קוֹדְחִים (=נוקבים)

צורות מנוקדות

דִּקְדַחוּ

היכן מופיעה בתלמוד

1 מופע בש״ס · 1 עמוד