דפשטא
דפשטא בתלמוד הבבלי: שפָּשַׁט אוֹתָהּ (את הבעיה), של פָּשַׁט אוֹתָהּ (את הבעיה), שפּוֹשֶׁטֶת (=מוֹתַחַת), של פּוֹשֶׁטֶת (=מוֹתַחַת), שפּוֹשֶׁטֶת (=מתפשטת), של פּוֹשֶׁטֶת (=מתפשטת). בניקוד: דְּפָשְׁטָא. מופיעה ב־1 דפים בש״ס, למשל מנחות יז. (17a).
פירוש
- שפָּשַׁט אוֹתָהּ (את הבעיה)
- של פָּשַׁט אוֹתָהּ (את הבעיה)
- שפּוֹשֶׁטֶת (=מוֹתַחַת)
- של פּוֹשֶׁטֶת (=מוֹתַחַת)
- שפּוֹשֶׁטֶת (=מתפשטת)
- של פּוֹשֶׁטֶת (=מתפשטת)
צורות מנוקדות
דְּפָשְׁטָא
היכן מופיעה בתלמוד
1 מופע בש״ס · 1 עמוד