דפלח
דפלח בתלמוד הבבלי: שעֲבֹד (=רמז לנתינת שוחד), של עֲבֹד (=רמז לנתינת שוחד), שעָבַד (עבודה זרה), של עָבַד (עבודה זרה), שעוֹבֵד, של עוֹבֵד, שעוֹבֵד (עבודה זרה), של עוֹבֵד (עבודה זרה), שעוֹשֶֹה מְלָאכָה, של עוֹשֶֹה מְלָאכָה. בניקוד: דְּפָלַח. מופיעה ב־1 דפים בש״ס, למשל עבודה זרה סד: (64b).
פירוש
- שעֲבֹד (=רמז לנתינת שוחד)
- של עֲבֹד (=רמז לנתינת שוחד)
- שעָבַד (עבודה זרה)
- של עָבַד (עבודה זרה)
- שעוֹבֵד
- של עוֹבֵד
- שעוֹבֵד (עבודה זרה)
- של עוֹבֵד (עבודה זרה)
- שעוֹשֶֹה מְלָאכָה
- של עוֹשֶֹה מְלָאכָה
צורות מנוקדות
דְּפָלַח
היכן מופיעה בתלמוד
2 מופעים בש״ס · 1 עמוד