דמנגע

דמנגע בתלמוד הבבלי: שנָגוּעַ (=צָרוּעַ), של נָגוּעַ (=צָרוּעַ). בניקוד: דִּמְנַגַּע. מופיעה ב־1 דפים בש״ס, למשל חולין ס. (60a).

פירוש

  • שנָגוּעַ (=צָרוּעַ)
  • של נָגוּעַ (=צָרוּעַ)

צורות מנוקדות

דִּמְנַגַּע

היכן מופיעה בתלמוד

1 מופע בש״ס · 1 עמוד