דכפר
דכפר בתלמוד הבבלי: שכָּפַר, של כָּפַר, שכּוֹפֵר, של כּוֹפֵר, שמְקַנֵּחַ (=מנקה), של מְקַנֵּחַ (=מנקה). בניקוד: דִּכְפַר. מופיעה ב־1 דפים בש״ס, למשל בבא קמא קז. (107a).
פירוש
- שכָּפַר
- של כָּפַר
- שכּוֹפֵר
- של כּוֹפֵר
- שמְקַנֵּחַ (=מנקה)
- של מְקַנֵּחַ (=מנקה)
צורות מנוקדות
דִּכְפַר
היכן מופיעה בתלמוד
1 מופע בש״ס · 1 עמוד