דטפתא

דטפתא בתלמוד הבבלי: שמוּסָף (=נוֹסָף), של מוּסָף (=נוֹסָף). בניקוד: דְּטִפְּתָא. מופיעה ב־1 דפים בש״ס, למשל בבא קמא צח. (98a).

פירוש

  • שמוּסָף (=נוֹסָף)
  • של מוּסָף (=נוֹסָף)

צורות מנוקדות

דְּטִפְּתָא

היכן מופיעה בתלמוד

1 מופע בש״ס · 1 עמוד