בהא
בהא בתלמוד הבבלי: באֲבָל, בהֲלוֹא, בהֲרֵי, בזֹאת. בניקוד: בְּהָא, בָּהָא. מופיעה ב־307 דפים בש״ס, למשל ברכות טז. (16a).
פירוש
- באֲבָל
- בהֲלוֹא
- בהֲרֵי
- בזֹאת
צורות מנוקדות
בְּהָא · בָּהָא
היכן מופיעה בתלמוד
490 מופעים בש״ס · 307 עמודים
- ברכות טז. (16a)
- שבת עג. (73a)
- שבת קמג. (143a)
- עירובין מ. (40a)
- פסחים סג: (63b)
- יומא סד: (64b)
- ביצה לג. (33a)
- יבמות עב: (72b)
- כתובות ע. (70a)
- נדרים כב. (22a)
- סוטה כו: (26b)
- גיטין לט. (39a)
- קידושין יד: (14b)
- קידושין פא. (81a)
- בבא קמא קיג. (113a)
- בבא מציעא עה: (75b)
- בבא בתרא ק: (100b)
- סנהדרין עט: (79b)
- עבודה זרה יא. (11a)
- זבחים מח. (48a)
- חולין יב. (12a)
- חולין קלא: (131b)
- ערכין יא: (11b)
- כריתות ו: (6b)