תוספות על כריתות טו. (15a) — הפירוש ברשת

עד כאן לא קאמר סומכוס אלא באותו ואת בנו דגופין מוחלקין - ולענין אחות אשה נמי אם היה נשוי ב' נשים ובא על השלישית שהיא אחות שתיהן זו מצד אם וזו מצד אב סומכוס מחייב [על] שתיהן:

שהלכו ליקח בהמה למשתה כו' - להודיע שבחן שאע"פ שהיו טרודין היו עוסקין בדברי תורה:

הרי שמות מוחלקים - ואף על גב דלעיל גבי עריות צריך קרא אשה לחייב על כל אשה ואשה אף על גב דגופין מוחלקין מ"מ הוה פשיטא ליה לרבי עקיבא דגופין מוחלקין חייב על כל אחת ואחת:

איכא למיפרך מה לה' נשיו כו' - ר"ג ור' יהושע דעבדי הק"ו סבירא ליה דלא תליא מילתא אלא בשמות:

ערות אחותו גלה - הקשה רבינו ברוך אמאי לא מייתי כרת דכתיב באחותו דמצרכי רבנן להכי ומייתי לדרבי יצחק ויש לומר דמייתי הא דפשוט יותר וכהאי גוונא אשכחנא בסנהדרין (דף לד:) ובמגילה (דף כ.):

לחייב על אחותו כו' - אין להקשות מנ"ל לאוקמא בכה"ג דשלשתן שם אחוה אחת אימא דמיירי במחולקין לגמרי כגון בת בתו וכלתו דהא קרא באחוה מיירי אך קשה איסור כולל ומוסיף מנא ליה דהכא איסור בת אחת היא:

אדם אבר המדולדל בו טהור - בפרק העור והרוטב יליף בהמה משרצים ותימה אדם מנ"ל דטהור: