רש״י על יבמות ה: (5b) — הפירוש ברשת
רש״י על יבמות ה: (5b): הטקסט המלא של הפירוש, דיבור אחר דיבור, לצד דף התלמוד הבבלי. לקריאה ברשת, בחינם.
טקסט רש״י
מקרא קמא - דכלאים בציצית. ודקאמרת לרבנן דלא אייתר להו צמר ופשתים מנא להו דכלאים בציצית שרי דליתי עשה ודחי לא תעשה:
א"כ - דלאו לאפנויי לכתוב ציצית כו':
לשיעורא אתא - למנין חוטין:
גדיל שנים - אי אפשר לעשות גדיל בפחות משני חוטין:
גדילין ארבע - חוטין דמיעוט גדילין שנים וכתיב (במדבר ט״ו:ל״ח) ונתנו על ציצית הכנף פתיל אמרה תורה עשה מהנך ארבע חוטין גדיל אחד דהוו להו ח' חוטין כשתוחבן בכנף הבגד:
ופותלהו מתוכו - שיהיו תלויין פתילין שלא יעשה כולו גדיל אלא קצת גדיל וקצת ענף:
תכיפה - פויינ"ט שתוחב תחיבה אחת במחט וחיבר כלאים בגד צמר ובגד פשתים יחד אינו חיבור בפחות משתי תכיפות להכי כתיב יחדיו עד שיחברם יחד יפה:
שוע טווי ונוז - מן התורה אינו חייב עד שיהי' הצמר והפשתן מתוקן יחד היטב במסרק:
שוע - לשון חלק שמתרגמינן שעיע (בראשית כז):
נוז - ארוג:
כולה משעטנז נפקא - דאי לאפנויי לחוד נכתוב לא תלבש כלאים צמר ופשתים ומדאפיק רחמנא בלשון שעטנז דרוש ביה נמי הא:
ממילה - שדוחה עשה שלה לא תעשה דשבת שיש בה כרת:
שלש עשר' בריתות - אמורים בפרשת מילה:
מפסח - שדוחה שחיטתו את השבת:
שכן צורך גבוה - למזבח. תאמר בעשה דייבום דליכא כל הני:
מילה ותמיד שכן ישנן לפני הדבור - לפני מתן תורה:
ואליבא דמ"ד - במס' חגיגה (ד' ו.):
עולה שהקריבו ישראל במדבר - דכתיב (שמות כ״ד:ה׳) ויעלו עולות עולת תמיד הוה:
סד"א - אי לא כתיב עליה לדרשא תיתי עשה ודחי לא תעש' שיש בו כרת מכיבוד אב ואם:
כולכם - אתה ואביך ואמך חייבים בכבודי. מאני ה' דריש ליה:
שחוט לי - דהוי אב מלאכה שחייבין עליה כרת: