רש״י על שבועות טז: (16b) — הפירוש ברשת
רש״י על שבועות טז: (16b): הטקסט המלא של הפירוש, דיבור אחר דיבור, לצד דף התלמוד הבבלי. לקריאה ברשת, בחינם.
טקסט רש״י
טומאה בעזרה מנלן - מי שנטמא בעזרה מנלן דמיחייב הא לא קרינא ולא יטמאו את מחניהם (במדבר ה) שכבר טימא:
שבחוץ כו' - שנטמא מבחוץ:
קדושת עולם - שאין אחריה היתר במות:
אשכחן מקדש דאיקרי משכן כו' - כדמפרש לקמן:
ונתתי משכני בתוככם - כל הניתן בתוככם קרי משכן:
ההוא בארון כתיב - שהיו הקהתים נושאין את הארון והשולחן והמנורה והמזבחות שהם דברים המקודשים:
לא שנו - דבהשתחויה כל דהו אפי' לא שהה בה כדי השתחויה חייב:
אלא שהשתחוה כלפי פנים - לצד מערב:
אבל השתחויה כלפי חוץ - למזרח אין זו השתחויה ואי שהה כדי השתחואה מיחייב משום שהייה ואי לא לא:
והכי קאמר השתחויה כלפי פנים - כל דהו או שלא השתחוה ושהה כדי שיעור חיוב השתחואה דהנך כלפי חוץ דבעי שיעור חיוב:
ארצה - משמע לשון שיטוח:
למלקות - אם התרו בו שלא לעמוד ועמד פחות מכדי שהייה: