רש״י על שבת פח: (88b) — הפירוש ברשת

דסגינן בשלימותא - התהלכנו עמו בתום לב כדרך העושים מאהבה וסמכנו עליו שאל יטעננו בדבר שלא נוכל לעמוד:

לבבתני - קרבתני:

בתחלה - בקבלה שקבלתם אחת הוא אצלם ולבסוף כשקיימתם שתים יש:

עלובה - חצופה דעולבנא לישנא דחוצפא היא והכי אמר במס' גיטין:

מזנה בתוך חופתה - כישראל כשעמדו בסיני ועשו העגל:

במסיבו - בחופתו:

ועדיין חביבותא היא גבן - אע"פ שהמקרא מספר בגנותנו הראה לנו לשון חבה מדלא כתיב הסריח:

נתן - עזב ריחו הטוב לאחרים:

הנעלבים ואינם עולבים - אחרים באין עליהם בחוצפה ולא הן על אחרים:

עושין מאהבת המקום ושמחים ביסורים - על עליבה הבאה עליהם:

צבא רב - כל האומות:

מה פטיש - מתחלק הסלע על ידו לכמה ניצוצות:

למיימינים - עסוקים בכל כחם וטרודים לדעת סודה כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר:

קושרים לו שני כתרים - לדבור שהיה בו ממש ונראה כדכתיב רואים את הקולות (שמות כ׳:ט״ו):

אע"פ שמיצר ומימר לי דודי - בעגל שאמר הורד עדיך:

בין שדי ילין - אמר מיד לעשות לו משכן להיות מצומצמת שכינתו בין שני הבדים שנראי' במקדש ראשון כשני שדים דוחקין ובולטין בפרוכת שכנגד הפתח:

עין גדי - עון עגל שהוא מין בהמה לשון אחר לשון עכו"ם העורכים לגד שלחן (ישעיהו ס״ה:י״א):

שכרמתי - שאספתי להתאוות אלהות הרבה כדכתיב אלה אלהיך ישראל (שמות ל״ב:ד׳):

שכורמים עליו - שמאספין עליו את הבגדים והוא דף ארוכה ומנוקבת נקבים הרבה ומניח המוגמר תחתיה והכלים מתגמרין מדרך הנקבים לישנא דמיכנש גרסינן:

מעביר ראשון - לגן עדן:

מור עובר - על שהעבירן:

גשם נדבות - גבי מתן תורה כתיב בספר תהלים:

י"ב מיל - זו היא מדת מחניהם והיו הקרובים לדיבור חוזרין מפחד הקול עד קצה המחנה:

מדדין אותן - מסייעין אותן להתקרב מעט מעט שהיו חלשים כאשה המדדה את בנה בתחלת הילוכו:

ידודון - משמע הם עצמם ידודון:

ידדון - מדדין אחרים:

תתקע"ד דורות - באלפים שנה שקדמה תורה לעולם היו עתידין דורות הללו להבראות שנאמר (תהילים ק״ה:ח׳) דבר צוה לאלף דור וראה הקב"ה שאין העולם מתקיים בלא תורה כל כך והעבירן ולא בראן ונתנה לכ"ו דורות הרי שחסרו תתקע"ד מאלף:

מה אדיר שמך - אדיר הוא הרבה בארץ ואין ראוי לך ליתן הודך שם כי אם על השמים:

פירש שדי מזיו - נוטריקון של פרשז: