רש״י על שבת כב. (22a) — הפירוש ברשת

פסולה - דלא שלטא בה עינא למעלה מכ' אמה וליכא פרסומי ניסא:

כסוכה וכמבוי - דתנן בהו בהדיא בעירובין ומסכת סוכה דפסילי:

מצוה להניחה - בחצר או ברה"ר בטפח הסמוך לפתח שאם ירחיקנו להלן מן הפתח אינו ניכר שבעה"ב הניחו שם:

מימין - בכניסתו לביתו לימין:

מזוזה - קי"ל דבימין דכתיב ביתך דרך ביאתך וכי עקר אינש כרעיה דימנא עקר ברישא:

להרצות - למנות:

במה ששפך - בידו ששפך בה ולא ברגלו:

נויי סוכה - פירות שתולין בה לנוי:

מריה דאברהם - לשון תמיה הוא:

תלי - סוכה דתניא בברייתא בהדיא כדמפרש ואזיל:

בדלא תניא - בנר חנוכה דמימרא דרב אסי הוא ואינו ברייתא:

ועטרה בקרמים - פארה ביריעות של צבעים שקורין אובריי"ץ:

התנה עליהן - במס' ביצה (דף ל:) אוקימנא באומר איני בודל מהן כל בין השמשות של קידוש יו"ט ראשון דלא חל עלייהו קדושה כלל אבל תנאי אחר אינו מועיל:

אבוהון דכולהו - שילמדו כולן ממנו:

דם - כיסוי הדם דנפקא לן מקרא ושפך וכסה ומפרש בה טעמא שלא יהיו מצות בזויות עליו:

מנר לנר - דחנוכה כדמפרש טעמא לקמיה:

מתירין - להטיל ציצית מטלית ישן לטלית חדש ובמנחות מפרש טעמא דמאן דאסר:

הלכ' כר"ש - דאמר דבר שאין מתכוין מותר ואע"ג דקעביד חריץ והוי תולדה דחורש או בונה ומשום דהילכתא כרב באיסורי בכוליה הש"ס בר מהני תלת נקטינהו גבי הדדי:

כל מילי דמר - רבה בר נחמני:

לעשות חריץ גרסינן:

טעמא דרב - מנר לנר משום ביזוי מצוה שמדליק קיסם שאינה מן המצוה מנר של מצוה וממנו מדליק השאר:

אכחושי - דמיחזי כמאן דשקיל נהורא ושואב קצת מלחלוחית שמנו:

משרגא לשרגא - מביא נר אצל נר ושתיהן של מצוה ולא בקיסם: