רש״י על סנהדרין לז: (37b) — הפירוש ברשת

מה לנו ולצרה הזאת - להכניס ראשינו בדאגה הזאת אפי' על האמת:

והלא כבר נאמר והוא עד - עליכם מוטל חובה ונשיאות עון אם לא תגידו מה שראיתם:

ושמא תאמרו מה לנו לחוב - להיות מתחייבים מדמיו של זה נוח לנו לעמוד באם לא יגיד:

והלא כבר נאמר באבוד רשעים רנה - אם רשע הוא אין כאן עונש:

גמ' או אני או אתה - שמעון בן שטח קא"ל הכי:

דין ארבע מיתות - פורענות בידי שמים הדומה למיתה שהוא מחוייב בה:

נופל מן הגג - דומיא דסקילה כדתנן לקמן (סנהדרין דף מה:) בית הסקילה היתה גבוהה שתי קומות וקומה שלו הרי כאן שלש:

נחש מכישו - דקלי ליה זיהרא ארס של נחש שורפו:

ליסטין באין עליו - שדרכן להרגו בסייף וכן נמסר למלכות שמתיזין ראשו:

חטא אחרינא הוה גביה - שהיה מחוייב שריפה שהיא חמורה דאילו רוצח בסייף הוא ומיתת סייף קלה כדאמרינן בארבע מיתות (לקמן סנהדרין דף מט:):

הא בדיני ממונות אמדינן - עדות מאומד מדתנן ליה גבי איום עידי נפשות ולא תנן ליה גבי איום עידי ממונות בפרק דיני ממונות (לעיל סנהדרין דף כט.) דאמרינן להו סהדי שקרי אאוגרייהו זילי:

האוחר - נושך שמעתי ולי נראה כשהגמל הזכר מזדווג עם הנקבה קרי לי' אוחר דאמר בבכורות (דף ח:) גמל אחור כנגד אחור:

שזה הורגו - שדרך סוסים מזויינים להכות סוסים שבצידו והיינו מאומד:

וליטעמיך עד מפי עד - דתנן הכא ולא תנא לה אאיום בעידי ממון הכי נמי כו':

הוא אמר לנו - המחוייב אמר לנו שאני חייב לו אבל לא בפני התובע אמר לנו כן לא הויא הודאה:

איש פלוני אמר לנו - שזה חייב לזה שהוא ראה בהלואה היינו עד מפי עד:

הודה לו - שניהם היו שם:

אמרינן ליה בדיני נפשות - להרבות הדברים ולפרש לאיים ובדיני ממונות לא איכפת לן לאיים עליהם כל כך:

פצעים - מכת חרב קרי פצעים:

חבורות חבורות - לכך נאמר דמי:

בארץ נוד - ולא כתיב נע שכיפרה לו גלותו דכתיב (בראשית ד) ויצא קין:

שלשה דברים - חרב ורעב ודבר:

לא יצלח - שום הצלחה וביכניה מלך יהודה כתיב: