רש״י על ראש השנה יז. (17a) — הפירוש ברשת

רש״י על ראש השנה יז. (17a): הטקסט המלא של הפירוש, דיבור אחר דיבור, לצד דף התלמוד הבבלי. לקריאה ברשת, בחינם.

טקסט רש״י

ומצפצפים - צועקים ובוכים מתוך יסורין שעה אחת ועולין:

מטה כלפי חסד - הואיל ומחצה על מחצה הם מטה את ההכרע לצד זכות ואין יורדין לגיהנם:

בגופן - לקמיה מפרש:

המינין - האנשים אשר הפכו דברי אלהים חיים לרעה כגון צדוקים ובייתוסים:

והמסורות - מלשינים שמוסרים ממון ישראל ביד העובדי כוכבים:

אפיקורוס - מבזה תלמידי חכמים:

שכפרו בתורה - האומרים אין תורה מן השמים: שפירשו מדרכי ציבור לא גרסינן דהיינו כל הני דלעיל והך מתני' בסדר עולם והכי גרסינן ליה התם שפירשו מדרכי הצבור כגון המינין והמסורות כו' מדרכי ציבור מדרכי ישראל:

ושנתנו חיתיתם - לקמן מפרש:

וצורם - כמו וצורתם:

שפשטו ידיהם בזבול - שהחריבו בהמ"ק בעוונם:

בני מחוזא - מעונגים ושמינים היו:

ומקריין בני גיהנם - כך יקראו להם:

והאמרת לית לה תקנתא - דנעשין אפר והכא וצרפתים כצרוף את הכסף שימרקו יסוריהן את עוונם:

דלה אני במצות - כגון בינוניים שאין זכיותיהן מכריעין לתלות להם בזכותם:

ולי יהושיע - להטות כלפי חסד:

אמר רב יהודה - גרסינן ולא גרסינן דאמר:

כובש - את כף המאזנים של זכות ומכריעין את העונות:

יכבוש עונותינו - יכרעו בו:

נושא - מגביה כף מאזנים של עון:

מעביר ראשון ראשון - עון שבראשונים הבאים לתתם לכף מעבירו ושומטו שאם היו מחצה על מחצה כיון שחסר אחד מהן יכרעו הזכיות וכך היא המדה:

ועון עצמו אינו נמחק - אלא מונח לצד אחד דאי איכא רובא עוונות בהדיה ההוא עון מתחשב בהדייהו למנות עם רשעים גמורים:

המעביר על מדותיו - שאינו מדקדק למדוד מדה למצערים אותו ומניח מדותיו והולך לו כמו אין מעבירין על המצות (יומא דף לג.) אין מעבירין על האוכלין (עירובין דף סד:) מניחן והולך לו:

מעבירין לו על כל פשעיו - אין מדת הדין מדקדקת אחריהן אלא מנחתן והולכת:

צביתו ליה זוודתא - הכינו לו צדה לדרך מה היא צידת המתים תכריכין:

איתפח - נתרפא:

הכי הוה - מיתה נקנסה עלי:

לא מוקים במיליה - אינו מעמיד על מדותיו:

לא תקומו בהדיה - לא תדקדקו אחריו:

אליה - שמינה יש כאן וקוץ בה כלומר דבר תנחומין יש כאן אבל יש בתוכה דבר קשה שאינו שוה לכל: