רש״י על פסחים קיט. (119a) — הפירוש ברשת

זה המכיר מקום חבירו בישיבה - שיודע לומר זה מקום מיושב לפלוני וזה של פלוני דהואיל ומכיר הוא מקום כולם רגיל הוא לישב שם תמיד:

סתרי תורה - מעשה מרכבה ומעשה בראשית:

למנצח - מדלא כתיב לנצח משמע שנותן כח לבריות לנצחו:

לולי משה בחירו - אלמא משתבח ביה קרא במשה וקרי ליה בחירו משום דהשיב חמתו מהשחית אלמא שמח הוא בכך:

מפני מדת הדין - שמקטרגת ואומרת לא תקבלם והוא מקבלם בסתר:

כמצודה זו - שפורסים לעופות לצוד ואין בה דגן ואין עוף נפנה אליה:

מלחמתו של זרח במצרים גמרא אבל מלחמת זרח באסא קראי:

ושיגרו להדרימון - מלך ארם לעזור לו על בעשא מלך ישראל וקראי נינהו ומלחמת יהושפט בעמונים קראי ודרך הראשונים להביא גנזיהם עמהם במלחמתם כדי שימשך לבם אחר ממונם ולא יברחו:

שמעמידו על רגליו - שמשמח לבו:

אקלידי - מפתחות:

וקולפי - פותחות שקורין בלעז שרדור"א (שירידור"א: מנעול) :

דגלדי - של מרצופים של עור שנושאים על סוסים וחמורים וגמלים:

אבן מאסו הבונים - כלומר דוד שמימיו רועה צאן היה ונעשה ראש ונפלאת בעינינו לשון רבים אמרו אחיו:

זה היום עשה ה' - שמואל היה מתנבא עליהם שסופן לגיל ולשמוח שיושיעם מיד אויביהם:

הושיעה נא אמרו אחיו - כלומר על ידי דוד ודוד אמר הצליחה נא שיצליח במלכותו:

אסרו חג בעבותים - הביאו זבחים ושלמים הרבה לשמוח:

ברכנוכם אמר שמואל - שיברך כולם כלומר מברכין אנו אתכם:

לנו - לשון רבים:

אסרו חג בעבותים - הביאו זבחים ושלמים הרבה לשמוח: