רש״י על מועד קטן יח: (18b) — הפירוש ברשת

רש״י על מועד קטן יח: (18b): הטקסט המלא של הפירוש, דיבור אחר דיבור, לצד דף התלמוד הבבלי. לקריאה ברשת, בחינם.

טקסט רש״י

מטפחות הספרים - של פשתן:

כלי פשתן - דלא נפיש טירחא:

הני אין - אבל שאר כלי פשתן לא:

אפילו דשאר מיני - כלומר מטפחות דשאר מינין כגון דצמר אע"ג דנפיש טירחא שרי לכבס אבל שאר כלים דשאר מינין לא אבל כלי פשתן שרי לכבס:

משיכלי - ספלים:

מתני' קדושי נשים - שכתב בשטר הרי את מקודשת לי דאשה נקנית בשטר:

דייתיקי - שטר צוואה:

פרוזבולין - שכותב מלוה בשטר שאינו משמט ולא משמיט ליה שמיטה:

איגרות שום - בכך שמו בית דין שדה זו ונתנו לאחים כך וכך נגדו:

איגרות מזון - פלוני קבל לזון בת אשתו:

שטרי בירורים - ביררו ב"ד חלק זה לזה וחלק זה לזה:

גזרות ב"ד - פסקי דינין:

ואיגרות של רשות - צווי וקיום של שלטון:

גמ' כדרב גידל - שכותב תנאי זה בשטר:

ניקנין באמירה - בלא קנין:

דקא עביד מצוה - דעוסק בפריה ורביה:

כפרת בה' - באמנה דקאמר דלא מסייע צלותא כלום הואיל ולא מזמנה ליה כלומר השתא צלינא עלה ולא אסתייעא מילתא:

אמר - אי לא מנסבא או איהי תמות מקמאי דלא איחזי כד מנסבא לאחר ואצער בה:

או איהו - עצמו ימות מקמי דתינסבא איהי לאידך ולהכי מארס במועד שלא יקדמנו אחר ברחמים שתמות היא:

נחשד בדבר - עבירה:

להכעיס עבוד - וידעי דלא היה:

בקלא דפסיק - לא היה ביה:

קלא דלא פסיק - היה ביה:

דומי - חשד כמו לא ישא בת דומה (סוטה דף כז.):

אבל הדר נבט - דבתר דפסיק התחיל קלא נבט נשמע דמיון כמו במסכת תענית (דף ד.) האי צורבא מרבנן דמי לפרצידא דתותי קלא כיון דנבט נבט ופי' זה וזה לשון צמח:

מתני' ואם אינו מאמינו - המלוה ללוה:

או שאין לו מה יאכל - לסופר:

אפילו בספר עזרא - ספר תורה של עזרא ואני שמעתי עזרה בה' ופי' ספר מוגה היה בעזרה שממנו היו מגיהים כל ספרי גולה:

לעצמו - לקיים זה המצוה אבל לצבור למכור דדרך שכירות הוה חשיב מלאכה כדאמרינן לעיל (מועד קטן דף יב.) אונכרא דכיון דלאו אגרא קשקיל שרשויי בעלמא הוא ושרי: