רש״י על מנחות לח. (38a) — הפירוש ברשת
רש״י על מנחות לח. (38a): הטקסט המלא של הפירוש, דיבור אחר דיבור, לצד דף התלמוד הבבלי. לקריאה ברשת, בחינם.
טקסט רש״י
בלאו דלא תסור - כגון טלטול איסור מדרבנן ואבנים מקורזלות מותר להכניס לבית הכסא משום כבוד הבריות אבל לשאת משא דכתיב בהדיא לא דחי כבוד הבריות:
איכא דאמרי מהתם אמר ליה - רבינא איפסיק קרנא דחוטא:
כרמלית - מותר לטלטל בתוכה מן התורה:
מתני' התכלת אינה מעכבת את הלבן - ואע"ג דמצוה לתת תכלת ב' חוטין בציצית כדמפרש לקמן אפ"ה אין זה מעכב את זה ואי עביד ארבעתן תכלת או ארבעתן לבן יצא:
גמ' מין כנף - היינו לבן דרוב טליתות של פשתים הן ולבנות:
תכלת - צמר צבוע כדאמרינן (יבמות דף ד:) מדשש כיתנא תכלת עמרא:
לא נצרכא - מתניתין דקתני אין מעכבין זה את זה:
אלא להקדים - שאם הקדים המאוחר דהיינו תכלת דלבן כתיב ברישא הכנף מין כנף ואם הקדים התכלת את הלבן אינה מעכבת ואין צריך לפסוק התכלת אלא יתן הלבן אחריו: