רש״י על מכות י. (10a) — הפירוש ברשת

עוקבין - אורבין:

מהאי גיסא ומהאי גיסא דמרחקי - חברון וקדש רחוקות מגבולי הארץ. שני רביעי הארץ וההורג בסוף הגבול צריך לנוס רביע הארץ:

ומ"ש מציעאי דמקרבי - ההורג בין חברון לשכם ובין שכם לקדש קרוב למקלט מיכן ומיכן:

בין לדעת בין שלא לדעת - בין שברח שם לדעת קליטה בין [שלא] ברח שם (שלא) לדעת [קליטה] שלא היה יודע שהיא קולטת:

פרוודהא - כפרים וחצרים הסמוכות לה ונקראות על שמה נתנו לכלב:

וערי מבצר - כרכים גדולים שהיו בנחלת נפתלי הצדים צר וגו':

ערים הללו - ערי מקלט:

טירין קטנים - לפי שאין מזונות מצויין שם:

ולא כרכים גדולים - שהכל נקבצים שם תמיד ויהא רגל גואל הדם מצויה שם ויארוב לו:

כגון סליקום - עיר מבצר ויש כפר סמוך הנקרא אקרא דסליקום כך קדש העיר מבצר ועיר בינוני סמוכה לה הנקראת על שמה:

ואם אין שם מים - כשנפלו בגורל בימי יהושע ללוים הביאו להם אמות מים אחרי כן מן הנהרות הרחוקים:

במקום שווקים - שימצאו מזונות לקנות:

במקום אוכלוסין - שיהו כפרים ויישוב סמוכים להם שלא יבואו גואלי הדם מרובים על העיר בחיל:

כלי זיין - שלא יקנה גואל הדם שם זיין ויהרוג שאם יביא כלי זיין ממקומו ירגישו בו:

וכלי מצודה - אף בהם הורגין חיות:

מאי קרא - דמתקנינן להו לרוצחין דבר שצריכין לו:

לתלמיד שאינו הגון - שלא יביאוהו עונותיו לידי הריגה בשוגג ויגלה דאמרי' לקמן (עמוד ב) שאינו מצוי אלא ברשעים:

לימנות בהצלה תחלה - שפתח הכתוב בו בערי מקלט תחלה:

הזרח שמש לרוצחים - להכין להם חיותם כגון הנך מילי דלעיל:

הזרחת שמש לרוצחים - בהבדלה זו ויפה עשית:

ללמד בהמון - לדרוש ברבים:

שכל תבואה שלו - שבקי במקרא במשנה ובהלכות ובאגדות:

ורבנן ואיתימא רב מרי אמרי מי אוהב בהמון וגו' האוהב ת"ח לו תבואה. התורה מחזרת עליו ועל זרעו כדאמרינן בעלמא (שבת דף כג:) האי מאן דרחים רבנן הויין ליה בנין רבנן:

[יהבו רבנן עינייהו ברבה - שהיה אוהב תלמידי חכמים ביותר והיו לו בנים ת"ח]:

רב אשי אמר כו' - בדרב אשי גרסי' ללמוד בדרבינא גרסי' ללמד:

ללמד בהמון - עם חברים רבים:

נואלו שרי צוען - נשאו שרי נוף. אלמא הנואל נשא לחטוא:

ללמד בהמון - מרבה תלמידים:

לו תבואה - לפי שעל ידיהם ירבה הפלפול ונותן לב לתרץ קושיותיהם:

בשעריך - בשביל שעריך:

מאלף עולות כו' - מקרא כתוב אלף עולות יעלה שלמה וגו' (מלכים א ג׳:ד׳):