רש״י על כתובות פה: (85b) — הפירוש ברשת

כשיקרא - שלא נכתב על מלוה זו:

לא חיישינן - אם לא שיש בדבר ביטול שטר גמור:

שב מרגניתא דציירי בסדינא - שבע מרגליות צרורות בסדין אחד הפקיד ביד ר' מיאשא:

ולא פקיד - לא צוה לאנשי ביתו שחטפתו מיתה:

אתו לקמיה דר' אמי - לתבוע את היורשין והיורשין אומרים שמא של אבינו היו:

דלא אמיד - אינו עשיר:

סימנא - דאמר בסדין הם צרורות והם שבע:

שכיב חסא ולא פקיד - שטבע בנהר כדאמר ביבמות בפ' בתרא (ד' קכא:):

מטכסא - לבוש משי צינד"ל בלע"ז:

ההוא דאמר להו - בצוואת מיתה נכסי לטוביה ולא פירש לאיזה טוביה:

דגיס ביה - רגיל אצלו ומגו דגייסי אהדדי קורא לו בשמו כאילו לא נסמך:

ת"ח קודם - דמסתמא אדם מצדיק מעשיו לזכות בשעת מיתה דאמר מר (ברכות לד:) כל הנביאים לא נתנבאו אלא למהנה תלמידי חכמים מנכסיו:

שודא דדייני - הטלת הדיינים לפי מה שיראו דיינים שהיה דרכו של מת לקרב את זה יותר מזה או מי שבשניהן טוב ונוהג בדרך ישרה שיש לומר בו נתכוין המת לזכות:

שודא - כמו שדי בימא (שמות טו) דמתרגמינן ירה בים הטיל בים:

וחזר ומחלו - המוכר שהוא מלוה מחלו ללוה:

מחול - דאמר ליה לוה ללוקח לאו בעל דברים דידי את:

ואפי' יורש - של מלוה מוחל:

זבינתה לכתובתה - מכרה שעבוד כתובתה לאחרים בעודה תחת בעלה:

בטובת הנאה - דבר מועט שאינו אלא כחיזוק טובה שקורין גרי"ד מפיק רצון ולפי שהלוקח מטיל מעותיו בספק שמא תמות היא בחיי בעלה מפחד ואינו לוקחה אלא בדמי' מועטי':

ה"ג אתו תבעי לה לברתה - אתו לקוחות וקא תבעי לה לברתה הבאה לגבות כתובת אמה מאביה ולירש הכתובה מכח אמה ואלו באין ליטול אותה הימנה לומר אמך מכרה לנו: