רש״י על כתובות ע: (70b) — הפירוש ברשת
רש״י על כתובות ע: (70b): הטקסט המלא של הפירוש, דיבור אחר דיבור, לצד דף התלמוד הבבלי. לקריאה ברשת, בחינם.
טקסט רש״י
נעשה כאומר לה - דאע"ג דלא אמר הרי הוא כאומר דודאי אדעתא דהכי אדרה:
בדלא ספקה - מזונות למעשה ידיה הקצוב לה במשנת אע"פ (לעיל כתובות דף סד:):
הא רגילה בהו - ומשועבד לה:
שהגיע זמן ולא נשאו - דמדאורייתא לא משועבד לה לפיכך חל הנדר דאיסור דאורייתא הוא ומדרבנן חייב לזונה לפיכך יעמיד פרנס:
וניסת - דהשתא חייב במזונותיה והנדר כבר חל עליו:
הא סברה וקבלה - יודעת היא שנאסר עליו לזונה וניסת לו:
גבי מומין - בשלהי פרקין במתניתין:
לענין מזוני מי אמרינן - סבורה הייתי יודעת היא שאי אפשר לה בלא מזונות:
ופרנס לאו שליחותיה עביד - בתמיה נמצא עובר על נדרו:
הרי אלו יכתבו ויתנו - אע"ג דלא אמר ליה לסופר כתוב ה"נ אע"ג דלא אמר ליה זון שלוחיה הוא:
התם קאמר יכתוב - לשון צוואה לשומע קולו:
בדליקה התירו לומר - בשבת דמתוך שאדם בהול על ממונו אי לא שרית ליה אתי לכבויי:
לאו למעוטי כי האי גוונא - בכל איסורין שבתורה:
שאר איסורי שבת - דחמירי ולא התירו בהן לומר העושה לי מלאכה זו אינו מפסיד כדי שישמעו עובדי כוכבים ויעשו אבל בנדרים לא גזור:
דלעלמא קאמר - לא דמי לשליחות כלל דלא ייחד איש לעשותו אבל רגיל אצלו אימא לא כו':