רש״י על כתובות לח: (38b) — הפירוש ברשת

אימא בתולה לגזירה שוה - ולאו למעוטי בעולה ויהא קנס לבעולה:

מסתברא אשר לא אורסה לגזירה שוה - ואפי' אורסה אית לה קנס:

שהרי אני קורא בה נערה בתולה - אע"פ שנתארסה ונתגרשה דהא נערה בתולה היא כדכתיב קרא אבל בעולה שאין אני קורא בה נערה בתולה אין לה קנס:

אדרבה בתולה לגזירה שוה - ולאו למעוטי בעולה בזנות אלא יש לה קנס לבעולה בזנות שהרי אני קורא אותה נערה אשר לא אורסה:

מסתברא - ארוסה יש לה קנס ובעולה אין לה:

דהא אישתני גופה - ופגמה אין רב כל כך:

והא - דנתארסה ונתגרשה לא נשתנה גופה:

הא סברא - דחמשים כסף דאונס שקלים הן וכסף ישקול דמפתה יהו חמשים:

כמוהר הבתולות - מנין המפורש אצל אונס דהיינו חמשים:

ומוהר הבתולות - יהיו שקלים:

כזה - שכתוב בו ישקול:

קשיא דרבי עקיבא - דברייתא דאמר קנסה לאביה:

אדרבי עקיבא - דמתני':

לא אתיא גזירה שוה ומפקא לקרא מפשטיה לגמרי - דאתא פשטיה לאשמועינן הא ארוסה לעצמה וחד מתרוייהו לאפנויי אי נמי לא מופני ליכא למיפרך מידי:

אלא לרבי עקיבא דברייתא וכי אתיא גזירה שוה ומפקא מפשטיה לגמרי - דלא דריש פשטא דאשר לא אורסה כלל ומשוי אורסה כלא אורסה ואם כן מיעקר משמעותיה:

קרי ביה - בפשטיה אשר לא ארוסה למעוטי ארוסה:

בת סקילה היא - ומלא יהיה אסון נפקא פטורא מתשלומין:

קנסה למי - קא סלקא דעתך בסתם אנוסה קאי:

בא עליה ומתה - לא הספיק האב להעמידו בדין עד שמתה:

יש בגר בקבר - אם מתה בנערותה עד שלא עמדה בדין והגיע זמן בגרותה בקבר מי חשיב בגר או לא ולקמיה מפרש ואזיל למאי הלכתא:

יש בגר בקבר - וכי היכי דאם לא הספיקה לעמוד בדין עד שבגרה תנן לקמן בפרק נערה שנתפתתה (כתובות דף מא:) דהרי הן לעצמה ולא לאביה והשתא נמי בגר בקבר מפקיע כח האב ובנה ירית לה אם יש לה בן: