רש״י על חגיגה יז: (17b) — הפירוש ברשת
רש״י על חגיגה יז: (17b): הטקסט המלא של הפירוש, דיבור אחר דיבור, לצד דף התלמוד הבבלי. לקריאה ברשת, בחינם.
טקסט רש״י
ופנית בבקר - שהוא חול המועד דאילו ביו"ט תחומין אסור:
אין לה יום טבוח כלל - אם לא הקריבם ביו"ט עוד אין להן תשלומין:
אבל בהא - בעצרת שחל להיות בערב שבת אימא מודו לב"ה ויקרבו ביו"ט דהא מחר שבת היא ולא קרבי ומתוך שאתה מתייאש מהן אתה בא לפשוע שלא תקריבם עוד:
מנה ימים - שלשים יום:
וקדש חדש - למוספין:
מנה ימים - חמשים יום:
וקדש עצרת - בקרבנותיו:
מה חדש - קדושתו באחד ממנוייו:
אף עצרת - קדושתו באחד ממנוייה:
האמר אביי - במסכת מנחות מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי:
דבי ר"א בן יעקב תנא - מהכא נפקא לן תשלומין לעצרת:
וקראתם בעצם היום הזה - ובחג השבועות כתיב וסמיך ליה ובקצרכם את קציר ארצכם שאתה קורא מקרא קדש וקוצר:
הוי אומר זה עצרת - דהני קראי בעצרת כתיבי:
אלא לתשלומין - לאחר יו"ט קאי וקורא אותן מקרא קדש לענין תשלומין ומותרין במלאכה: