רש״י על ברכות כו. (26a) — הפירוש ברשת

אקמטרא – ארגז של ספרים ובמגילה (מגילה כו ב) קמטרי דספרי וכן תרגם יונתן ובגנזי ברומים (יחזקאל כ״ז:כ״ד) אלמין דזהירין מחתין בקמטרין וכן לאשר על המלתחה (מלכים ב י׳:כ״ב) לדעל קמטרא:

ככלי בתוך כלי דמי – דהא גלימא לאו כליין הוא:

מחיצה עשרה – ואם לאו לא ישמש:

לדוכתיה – במקום מטתו:

לאו אדעתאי – לא נתתי לבי:

כנגד בית הכסא – ברחוק ארבע אמות:

דלית בה צואה – שפינו אותה:

בית המרחץ – אסור להרהר בו:

דפרסאי – בחפירה היו ופיהם ברחוק מן הגומא והוא בשיפוע והרעי מתגלגל ונופל לגומא:

מתני' זב שראה קרי – אע"פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ"ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה אם באה להתפלל י"ח:

שפלטה שכבת זרע – הרי היא כבעל קרי כדאשכחן בסיני שלשת ימים אל תגשו אל אשה (שמות י״ט:ט״ו) לפי ששכבת זרע מטמא בפליטתו כל שלשה ולאחר מכאן כבר הסריח בגופה ואין ראוי עוד להזריע להיות עוד ולד נוצר הימנה וה"פ נדה שפלטה עתה התשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה:

ורבי יהודה פוטר – קא סלקא דעתך השתא הואיל וטומאת זיבה קודמת והרי הוא טמא טומאה חמורה ואינו אוסרתו בדברי תורה כדאמרינן בפרקין הזבים והמצורעים מותרים תו לא אתיא טומאת קרי דקילא ואסרה ליה:

גמ' לאו בר טבילה הוא – לדברי תורה ואע"פ שטומאתו חמורה ותו לא אתי קרי ומצריך ליה:

הדרן עלך מי שמתו

תפלת השחר:

עד הערב – עד חשכה:

עד פלג המנחה – בגמרא מפרש לה:

אין לה קבע – כל הלילה זמנה ובגמרא מפרש מאי לשון אין לה קבע:

גמ' מצותה – של קריאת שמע:

לותיקין – המקדימין למצות ומחזרים לעשות דבר בזמנו ומצותו מקדימים לאחר הנץ החמה להתפלל וכי תנן במתני' למאחרים שלא יאחר יותר מחצות שמשם ואילך עבר הזמן:

וכולי עלמא – שאר המתפללין המאחרין עד חצות יכולין לאחר ותו לא:

במנחה – היינו אחר חצות:

אם תימצי לומר – כלומר אם תשיבני בשאלתי ממה שאמרנו טעה ולא התפלל ערבית וכו':

וכיון דעבר יומו בטל קרבנו – ואינו מקריבו ביום אחר אם זמנו קבוע כגון מוספים של כל יום ויום: