רש״י על עבודה זרה לח. (38a) — הפירוש ברשת
רש״י על עבודה זרה לח. (38a): הטקסט המלא של הפירוש, דיבור אחר דיבור, לצד דף התלמוד הבבלי. לקריאה ברשת, בחינם.
טקסט רש״י
מדרבנן - שלא יהא ישראל רגיל אצלו במאכל ובמשתה ויאכילנו דבר טמא:
דגים קטנים וארדי ודייסי - אין נאכלין חיין ואין עולין על שולחן מלכים ללישנא קמא יש בהן משום בישולי עובדי כוכבים ללישנא בתרא שרו:
ארדי - בולי"ץ:
מלוחין - נאכלין כמות שהן מחמת מלחן:
כסא דהרסנא - טיגן במורייס שומן דגים עם קמח:
הרסנא עיקר - ואותו מורייס נאכל כמות שהוא חי ושרי:
קמ"ל קימחא עיקר - ויש בו משום בישולי עובדי כוכבים שהקמח אינו נאכל חי:
כל החגבים שבאגם - שנחרכו ונתבשלו מחמת האור. חגב אינו טעון שחיטה:
אפי' מריש אוניה - שהאוזן רכה ונצלית בחריכתה אפי' הכי שרי הואיל ועובד כוכבים לא לבשל נתכוין:
דשדא סיכתא - קביליי"א בלע"ז ליבשה בתנור:
וקבר בה ישראל קרא מעיקרא - והטמין ישראל בתנור דלעת חיה קודם שהוסק התנור והעובד כוכבים הסיקו ונתבשלה הדלעת:
שפיר דמי - הואיל והעובד כוכבים לא לבשל נתכוין:
פשיטא - היינו דר' יוחנן:
מהו דתימא - האי עובד כוכבים לבשולא להאי סיכתא איכוון והא לשם בישול הסיקו:
קמ"ל - דאין בישול בכלים:
אלא לשרורי מאניה איכוין - להקשות את היתד ואין דעתו לבישול:
לשרורי - לשון שריר וקים חזק:
בן דרוסאי - לסטים היה ואוכל כל דבר המבושל קצת:
בסילתא - בסל אבל הכא דמנחא אגומרי בלאו היסק דעובד כוכבים הוה מבשל לה לזמן מרובה:
שפיתת קדירה קרי כשנותנין אותה על האור: