רש״י על עבודה זרה לו. (36a) — הפירוש ברשת
רש״י על עבודה זרה לו. (36a): הטקסט המלא של הפירוש, דיבור אחר דיבור, לצד דף התלמוד הבבלי. לקריאה ברשת, בחינם.
טקסט רש״י
זליפתן - פליטתן שפולטין ומזיעין שמנונית איסור שבלעו:
לודאי - מזלזלי במידי דרבנן:
אם הם לא דרשו - אם ר' יהודה הנשיא לא דרש את המקרא להבין שדניאל גזר עליו וסבר דבי דינא אחרינא גזר עליו משום זליפת כלים ושרייה:
אנן לא דרשינן - בתמיה:
שמונה עשר דבר - ב"ש וב"ה יחד נמנו וגזרו עליהם בפ"ק דשבת (דף יג:). ולקמן פריך בנותיהן דאורייתא היא:
מאי אסהדותיה דרב - דאמר דדניאל גזר עליו כיון דדריה לא קביל מיניה לאו גזרה היא:
בעיר - משום חתנות:
בכל יכול לבטל בית דין גזירת ב"ד חבירו - שגזר על דבר המותר ובלבד שיהא גדול ממנו:
רבותינו - רבי יהודה הנשיא:
לא פשט - עדיין לא החזיקו רובם באותה הגזירה לנהוג בו איסור: