רש״י על עבודה זרה יג. (13a) — הפירוש ברשת

רש״י על עבודה זרה יג. (13a): הטקסט המלא של הפירוש, דיבור אחר דיבור, לצד דף התלמוד הבבלי. לקריאה ברשת, בחינם.

טקסט רש״י

מהנה לא כ"ש - והא מהנה הוא שהחנוונין שבתוכן סוחרי מעות של כומרים הן אי נמי הוא יהיב ליה לבעל המעות מסחורתו שעושה שם ומטיא להו הנאה אבל שאינן מעוטרות לאו דכומרים הן:

נהנה - מן הריח של עשבים או של בשמים:

מהנה - נותן מכס:

מן הארכובה ולמטה - אבל עיקור שתטרף בו אסור לעשות כן בידים בבהמה ואע"פ שהיא אסורה בהנאה:

וכותב - שטרות:

ומעלה בערכאות שלהן - מקום גדוליהן ושופטיהן ומעלה שטרותיו לפניהם לחתום ואף על פי שכבוד ותפארת היא להם ואיכא למימר דאזיל ומודה:

שהוא כמציל מידם - שמתוך כך יהיו לו עדים ומסייעין להציל מן העוררין:

בית הפרס - שדה שנחרש בה קבר וחשו חכמים עד מאה אמות דלדלה מחרישה את כתיתי העצמות ושמא יעבור על עצם כשעורה ויסיטנו:

לצידן - לחוצה לארץ וארץ העמים מטמא מדרבנן כבית הפרס:

ואמר רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי - ומדאיירי ר' יוחנן ש"מ שמיעא ליה לר' יוחנן הך מתני' ולוקחין מהן בהמה פליגא אדרבי נתן:

דשקלי מיניה מיכסא - מן הלוקח ונמצא מהנה:

ואת סוסיהם תעקר - ביהושע כתיב. אלמא מותר לרדותן בכך:

ואין מחרימין - קסבר סתם חרמים לבדק הבית דפלוגתא היא [בערכין] (דף כח:) וכיון דהשתא ליכא בית המקדש אתי בהו לידי תקלה דמתהני מהקדש ומעילה: