רש״י על עבודה זרה יא. (11a) — הפירוש ברשת

נתפרדה חבילה - אהבתינו שנקשרה נפש בנפש:

גונדא - גדוד:

ניפיורא נקיט נורא לאפיפיורא - נוטל ומוליך האבוקה לפני אפיפיור. כולן מיני שררה הן זה למעלה מזה:

קומא - מלך:

שני גיים - כתיב וקרינן גוים:

אנטונינוס ורבי - זה בא מעשו וזה בא מיעקב:

חזרת - לייטוג"א בלע"ז:

צנון - רפנ"א בלע"ז:

חיתוך והיפוך מועילין למאכל:

פלחי בה - עושין אותו יום איד קבע כל ימי בנו העומד תחתיו:

אלמא - מדלא תלי ר"מ טעמא בשריפה אלמא לאו חק העובדי כוכבים הוא לשם עבודת כוכבים:

ורבנן - דתלו טעמייהו בה קסברי חוקה היא להם:

ולא מדרכי האמורי - אינה מדרכי האמורי לחוש ללא תעשה כמעשיהם (שמות כג):

חשיבותא הוא - מי ששורפין עליו מראין שמיתתו חשובה להם חשיבא להם המיתה ששרפו עלה ופלחי לעבודת כוכבים:

בשלום תמות - בצדקיהו כתיב:

שבעים מנה צורי - משמע הכסף שרף. צורי משקל של צור והוא כ"ה סלעים והסלע ד' דינרים והדינר הוא משקל זהוב קושטנטינ"ה:

בשבעים מנה - כלי תשמיש היו שוין שבעים מנה:

ומידי אחרינא לא - מפסדינן אלא כלי תשמישו:

עוקרין - בהמה. הגידין לבד שעל פרסותיה עוקר וחותך אפוגרימ"ט בלע"ז:

בסוס שרכב עליו - דהוא כלי תשמיש:

עיקור שיש בה טריפה - שהבהמה נטרפת בו אסור לעשותו ואף על פי שאין סופו ליהנות ממנה אסור לגרום לבהמה טריפות בידים: