חולין 119a — התלמוד בעברית

והשתא מקשינן:

ורב

-

האי

ברייתא

במאי אוקים לה,

שלא יהא אחד התנאים השנויים בברייתא הזאת חלוק עליו?

והרי

אי

מיירי בברייתא

ב

עצם המשמש כ

יד

בלבד, כגון עצם שאין בתוכו מוח, אלא שיש על העצם בצד אחד חצי כזית בשר, שכל העצם משמש "יד" לאותו הבשר, - אם כן

קשיא רישא

, דתנא קמא אמר שאפילו אם הבשר שעל העצם הוא פחות מכזית נטמא הבית, ואילו רב אמר שאין יד לפחות מכזית?

ואי

מיירי בברייתא

ב

עצם שהוא

שומר,

כגון שהעצם חלול ויש בתוכו מוח בצד אחד, שנעשה כל העצם "שומר" למוח, [כי אם יפתח העצם, אפילו בצדו השני, יתקלקל המוח], ולכן מטמא העצם בראשו השני את הבית כדין שומר שמוציא את הטומאה, אם כן

קשיא סיפא,

דיהודה בן נקוסא מטהר מחמת שהבשר פחות מכזית, ואילו רב אמר שאין שומר לפחות מכפול. אך ליותר מכפול יש שומר, אף שאין בבשר כזית ?

[וכן יש להקשות לפי רבי יוחנן, דאי מיירי ביד, קשה מיהודה בן נקוסא המטהר משום שאין בבשר כזית, ואילו רבי יוחנן מטמא ביד אף בפחות מכזית? ואי מיירי בשומר, קשה אף מתנא קמא, דהא תנא קמא טימא דוקא שני חצאי זתים. ומשמע שאם יש הרבה עצמות שאין בכל אחד מהם כפול אינם מטמאים. ואילו רבי יוחנן אמר שיש שומר אף לפחות מפול? ].

ומתרצינן:

איבעית אימא

אוקי לה

ביד. איבעית אימא

אוקי לה

בשומר,

וכדמפרש ואזיל. [ובאמת אי אפשר להעמיד את שני התנאים שבברייתא כרב או כרבי יוחנן, אלא הם אמרו את דבריהם כאחד מהתנאים].

איבעית אימא ב

עצם שהוא

יד: ו

רב

הוא דאמר כיהודה בן נקוסא,

שמטהר את הבית לפי שאין יד לפחות מכזית. [ומודה רב שלפי תנא קמא יש יד אף לפחות מכזית].

ואיבעית אימא

בעצם שהוא

שומר: ו

רב

הוא דאמר כתנא קמא,

שמטמא, לפי שיש שומר אף לפחות מחצי כזית. [ומודה רב שלפי יהודה בן נקוסא אפילו שומר אין לפחות מכזית].

ורבי יוחנן אמר: כולה

ברייתא מיירי

ביד, והוא דאמר כתנא קמא,

שיש יד לפחות מכזית. [ומודה רבי יוחנן שלפי יהודה בן נקוסא אין יד לפחות מכזית].

אך אין להעמיד לפי רבי יוחנן בשומר, שהרי לפיו יש שומר אף לפחות מכפול, ובברייתא משמע שאפילו לפי תנא קמא אין שומר אלא לפחות מכזית, ולא לפחות מכפול, ועל כרחך מיירי ביד. ורבי יוחנן דאמר כתנא קמא שיש יד לפחות מכזית אך לא לפחות מכפול.

תא שמע

: דתניא,

רבי יהודה אומר: קולית

שהיא העצם העליונה של הירך,

שיש עליה כזית בשר

, הרי אותו כזית

גוררת

את

כולה,

את כל הקולית,

לטומאה.

שמחמת כזית הבשר נעשית כל הקולית יד או שומר לבשר, שבכל מקום בעצם שתגע בו הטומאה - יטמא הבשר על ידו. אף על פי שעצם איננה מקבלת טומאה מצד עצמה .

אחרים אומרים: אפילו אין עליה

על הקולית

אלא

בשר

כ"פול"

-

גוררת

הבשר כפול את

כולה לטומאה.

והשתא מקשינן:

ורב האי

ברייתא

במאי מוקים לה?

אי

מיירי

ב

קולית שהיא

יד

בלבד, שיש עליה בשר בצד אחד, ואין בתוכה מוח,

קשיא סיפא,

דאמרי אחרים דאפילו כשהבשר הוא כפול משמשת לו עצם הקולית בתור יד, ואילו רב אמר דאין יד לפחות מכזית?

אי

מיירי

בשומר,

מחמת המוח שבתוכה,

קשיא רישא,

דקאמר רבי יהודה שדוקא אם יש בה כזית בשר. והרי רב אמר שיש שומר אפילו לפחות מכזית!?

ומתרצינן:

איבעית אימא ביד. ו

רב

הוא דאמר כרבי יהודה,

[ומודה רב שלפי אחרים יש יד אף לפחות מכזית] .

ואיבעית אימא בשומר. ו

רב אמר

כאחרים,

[ומודה רב שלפי רבי יהודה אין שומר אלא לכזית].

ורבי יוחנן אמר: כולה בשומר. והוא דאמר כאחרים,

[ולפי רבי יהודה אין שומר אלא לכזית].

ומקשינן: וכי רבי יוחנן קאי אליבא ד

אחרים!? הא כפול

דוקא

קאמרי

אחרים. ואילו לרבי יוחנן יש שומר אפילו לפחות מכפול?

ומתרצינן: לעולם קא סברי אחרים שאפילו בפחות מכפול יש לו דין שומר, אלא

איידי דקאמר תנא קמא שיעורא

דכזית

קאמרי אינהו נמי שיעורא

דכפול. אך לאו דוקא הוא.

[לרבי יוחנן אפשר לתרץ דמיירי ביד והוא דאמר כאחרים, שהרי ביד לדעת רבי יוחנן צריך כפול, ואין צריך לדחוק דאחרים נקטו שיעור פול אגב חכמים. אלא, שהתרצן סמך על דברי רבא דלהלן, שמדייק מהברייתא דאיירי בשומר. אך לפי רב, העדיפה הגמרא בתירוץ הראשון לדחוק דאייירי ביד, ורב דאמר כרב יהודה, כיון שהלכה כרבי יהודה, מה שאין כן לפי רבי יוחנן שבכל אופן הוא דאמר כאחרים, עדיף להעמיד בשומר ].

אמר רבא: דיקא נמי דבשומר עסקינן

בברייתא,

דקתני "קולית",

שבדרך כלל יש בתוכה מוח, והקולית הוא שומר למוח, ואם הברייתא מיירי ביד, הרי הוא הדין בכל עצם שיש עליה בשר, ומדוע נקטנו דוקא קולית!?

שמע מינה

דבשומר עסקינן.

איתמר: רבי חנינא אמר

: הא דאמרי אחרים "כפול"

זהו שיעור.

שבפחות מכפול אין לו שומר, וכדעת רב .

ורבי יוחנן אמר: אין זה שיעור.

דלאו דוקא הוא, ואפילו בפחות מכפול יש לו שומר.

ומקשינן: כיצד אמרת "

אין זה שיעור", והא קתני

מפורש בדברי אחרים "

כפול"!?

ומתרצינן:

איידי דקאמר תנא קמא שיעורא קאמרי אינהו נמי שיעורא. ו

לעולם לאו דוקא הוא. שכך היתה קבלה בידו של רבי יוחנן, דאחרים דאמרי "כפול" - לאו דוקא הוא.

תא שמע

: דתנן במסכת עוקצין: שרביט [תרמיל] של קטניות שריקנו מהקטניות שבתוכו, הרי השרביט טהור, לפי שאינו ראוי לאכילה, ואינו משמש שומר לקטניות. אך אם שייר בו אפילו גרגיר אחד של קטנית, הרי השרביט טמא, לפי שהשרביט נחשב שומר לאותה הקטנית, [ומיירי בשרביט גדול, שיש בו בכדי להצטרף לגרגר אחד לשיעור כביצה] .

רבי אליעזר בן עזריה מטהר ב

שרביט

של פול,

לפי שהשרביט אינו נחשב לשומר,

ומטמא ב

שרביט

של קטניות,

שיש לו דין שומר,

מפני שרוצה במשמושן

של הקטניות באמצעות השרביטים. כלומר, שהפולים הם גסים, ואין קושי לנקותם מהפסולת, ולכן אין לו ענין להשאיר אותם בתוך השרביטים, ואינם משמשים "שומר" לפולים. מה שאין כן הקטניות שהם דקים, וכאשר מתערב בהם פסולת קשה לנקות אותם, ולכן הוא רוצה שישארו הקטניות בתוך השרביטים כדי שלא יתערב פסולת. ולכן הם נחשבים שומר לקטניות .

חזינן שיש שומר לקטניות שהן פחות מכפול. וקשיא לרב שאמר אין שומר לפחות מפול!?

ומתרצינן:

כדאמר

לקמן

רב אחא בריה דרבא

מחמת קושיא אחרת:

"בקולחא, ומשום יד". הכא נמי

מיירי

בקולחא

שנגע השרץ בקלח שהשרביטים מחוברים אליו, ולא בשרביטין עצמן.

ו

הנידון הוא

משום יד

ולא משום שומר, שהקלח משמש כיד לשרביטים ולקטניות שבתוכן, ומביא עליהם את הטומאה, והרי הוא יד ליותר מכזית. לפי שבכל השרביטים יחד יש בהם קטניות בשיעור כזית ויותר.

ומאי "במשמושן"

דקאמר רבי אלעזר בן עזריה? [שהרי לפי תירוץ הגמרא דמיירי ביד, הוא מטהר בפולים אפילו את היד שלהם, לפי שאין לו צורך לאחיזה בהם, והוא מטמא את היד של הקטניות מפני שהוא רוצה במשמושן, ומעתה אי אפשר לפרש כמו בסלקא דעתך שהוא רוצה במשמוש הקטניות באמצעות השרביטים, שזה סברה בשומר ולא ביד],

\-

בתשמישן!

שמשתמש באותו קלח כיד לשרביטים. אבל בפול, הואיל והוא גס, לא איכפת ליה לטלטל את הפולין בעצמם בלא השרביטים, ולכן אין לקלח שלהן תורת יד.

תא שמע: דתנא דבי רבי ישמעאל

: נאמר בפרשת טומאת אוכלין: "וכי יפל מנבלתם

על כל זרע זרוע אשר יזרע",

ודרשינן מ"אשר יזרע" -

כדרך שבני אדם מוציאין

את הזרע לשדה, דהיינו,

חטה בקליפתה, ושעורה בקליפתה, ועדשים בקליפתן,

כך הם מטמאין, שהקליפה, שהיא שומר לאוכל, מצטרפת להשלים לשיעור כביצה לגבי טומאת אוכלין.

הרי מוכח דיש שומר לפחות מכפול, שהרי גרגירי חטה או שעורה או עדשים אין בהם כפול. וקשיא לרב!?

ומתרצינן:

"בריה" שאני.

שגרגירי חטה ושעורה כשהם שלמים, הרי הם נחשבים ל"בריה" בפני עצמה, וחשובים הם. ולכן כולי עלמא מודים שאפילו בפחות מכפול יש להם שומר. ורב שאמר שדוקא בכפול יש דין שומר, לא אמר אלא בדבר שאינו "בריה", וכגון שומר לחצי פול, או לבשר פחות מכפול .