גרסת טקסט של הדף: מקור ותרגום
חולין 106b — התלמוד בעברית
נטילת ידיים לתרומה צריך עד הפרק השלישי שזהו סוף האצבעות. קידוש ידים ורגלים מן הכיור שצריך במקדש - עד הפרק העליון שהוא מקום חבור כף היד לזרוע. וכל דבר שחוצץ בטבילה בגוף שנחשב לחציצה ופוסל את הטבילה של…
הטקסט המקורי — חולין 106b
נטילת ידיים
לתרומה
צריך
עד הפרק
השלישי שזהו סוף האצבעות.
קידוש ידים ורגלים
מן הכיור שצריך
במקדש
-
עד הפרק
העליון שהוא מקום חבור כף היד לזרוע.
וכל דבר שחוצץ בטבילה בגוף
שנחשב לחציצה ופוסל את הטבילה של גוף האדם,
חוצץ
גם
בנטילת ידים לחולין, ובקידוש ידים ורגלים במקדש
. שאם נמצא עליהם איזו שהיא חציצה, נפסלת נטילת הידים, ונפסל קדוש הידים והרגלים.
אמר רב: עד כאן
עד הפרק השני, זוהי נטילה
לחולין
. ו
עד כאן
עד הפרק השלישי זוהי נטילה
לתרומה
, ורב סבר כמו הברייתא והיה מראה על עצמו בידו עד היכן צריכה להיות הנטילה.
ושמואל אמר: עד כאן
, עד סוף הפרק השלישי,
בין לחולין בין לתרומה לחומרא
, שאין חילוק בין תרומה לחולין ובשניהם הולכים לחומרא.
ורב ששת אמר: עד כאן
עד סוף הפרק השני
\-
בין לחולין בין לתרומה, לקולא
. שבשניהם מספיק לטול עד סוף הפרק השני.
אמר בר הדיא: הוה קאימנא
הייתי עומד
קמיה דרב אמי, ואמר: עד כאן
, עד סוף הפרק השלישי,
בין לחולין בין לתרומה, לחומרא
. שבשניהם צריך עד סוף הפרק השלישי.
ולא תימא, רבי אמי
שעשה כך
משום דכהן הוא
ורגיל בתרומה, ולפיכך הרגיל את עצמו להחמיר אף בחולין עד הפרק השלישי כדי שיהיה רגיל כך גם בתרומה.
דהא רבי מיישא, בר בריה דרבי יהושע בן לוי, הוא ליואי
שהוא היה לוי, ואינו רגיל באכילת תרומה.
ואמר
-
עד כאן
עד הפרק השלישי
בין לחולין בין לתרומה לחומרא
. ורואים שכך הוא סבר מעיקר הדין ולא מחמת הרגל של תרומה.
אמר רב: נוטל אדם את שתי ידיו שחרית, ומתנה עליהן
שהנטילה תועיל ל
כל היום כולו
, ובלבד שיזהר מלטנפם ולטמאם. ויכול הוא לאכול כל היום בלי נטילה, על סמך הנטילה הראשונה שנטל.