גרסת טקסט של הדף: מקור ותרגום
ברכות 57b — התלמוד בעברית
ועוד אמר רבי יוחנן: השכים לקום בבקר ונפל פסוק לתוך פיו, הרי זה נבואה קטנה! תנו רבנן: שלשה מלכים ראייתם בחלום באה לרמז, [כדלהלן], ואלו הם: הרואה את דוד המלך בחלום, יצפה לחסידות! שנאמר בדוד [תהלים פו]…
הטקסט המקורי — ברכות 57b
ועוד
אמר רבי יוחנן: השכים
לקום בבקר
ונפל פסוק לתוך פיו, הרי זה נבואה קטנה!
תנו רבנן: שלשה מלכים
ראייתם בחלום באה לרמז, [כדלהלן], ואלו
הם: הרואה
את
דוד
המלך
בחלום, יצפה לחסידות!
שנאמר בדוד [תהלים פו] "שמרה נפשי כי חסיד אני". הרואה את
שלמה
המלך,
יצפה לחכמה!
לפי שהיה שלמה חכם מכל אדם. והרואה את המלך
אחאב, ידאג מן
הפורענות,
כי סופו שנהרג ואכלוהו הכלבים, וגם אין לו חלק לעולם הבא .
שלשה
ספרי
נביאים
ראייתם בחלום באה לרמז, [כדלהלן], ואלו
הם: הרואה ספר "מלכים" יצפה לגדולה!
כי בו נזכרו מלכי יהודה וישראל. הרואה ספר
"יחזקאל", יצפה לחכמה!
לפי שנאמר בו מעשה בראשית ומעשה מרכבה, שאין דורשין אותם, אלא לחכם ומבין מדעתו. הרואה ספר
"ישעיה",
יצפה לנחמה!
לפי שרוב ספר ישעיה מדבר על נחמות. והרואה ספר
"ירמיה"
, ידאג מן הפורענות! לפי שרוב ספר ירמיה מדבר על החורבן.
שלשה כתובים גדולים
[דהיינו "ספרי" כתובים, שאינם "מגילות"], ראייתם בחלום באה לרמז, [כדלהלן], ואלו
הם: הרואה ספר "תהלים", יצפה לחסידות!
שהרי דוד היה חסיד, כדלעיל. הרואה ספר
"משלי", יצפה לחכמה!
שהרי נאמר על ידי שלמה שהיה חכם, וכדלעיל. הרואה ספר
"איוב" ידאג מן הפורענות!
כי איוב היה בעל יסורים.
שלשה כתובים קטנים
[דהיינו ה"מגילות" שהן בכלל ה"כתובים", אף שאינם "ספרים"], ראייתם בחלום באה לרמז, [כדלהלן], ואלו
הם: הרואה
מגילת
"שיר השירים" בחלום, יצפה לחסידות!
לפי שכולה יראת שמים וחיבת המקום. הרואה מגילת
"קהלת" יצפה לחכמה
. הרואה מגלת
"קינות"
[איכה],
ידאג מן הפורענות!
שהרי היא עוסקת בחורבן בית המקדש.
הרואה
מגלת "אסתר
" רמז הוא ש
נס נעשה לו!
כנס פורים שנכתב במגלה זו.
שלשה חכמים
[שנסמכו להוראה ], ראייתם בחלום באה לרמז, [כדלהלן], ואלו
הם: הרואה
את
רבי
יהודה הנשיא
בחלום, יצפה לחכמה
. הרואה את
רבי אלעזר בן עזריה, יצפה לעשירות.
והרואה את
רבי
ישמעאל בן אלישע, ידאג מן הפורענות!
לפי שהיה מהרוגי מלכות, והפשיטו את עור קרקפתו בחייו.
שלשה תלמידי חכמים
[שלא נסמכו להוראה], ראייתם בחלום באה לרמז, [כדלהלן], ואלו
הם: הרואה
את
בן עזאי בחלום, יצפה לחסידות!
הרואה את
בן
זומא, יצפה לחכמה!
הרואה את
"אחר"
[אלישע בן אבויה ],
ידאג מן הפורענות!
כל מיני חיות יפות
הן
ל
רואה אותם ב
חלום, לחלום,
שהרואם סימן יפה הם לו,
חוץ מן הפיל והקוף והקפוד!
כי שלשה אלו משונים במראיהם, ודבר משונה אינו טוב.
מקשה הגמרא:
והאמר מר: "הרואה פיל בחלום, פלא נעשה לו!".
מתרצת הגמרא:
לא קשיא. לא קשיא,
כי
הא
שראיית פיל נחשבת כסימן יפה, היא, באופן
ד
הפיל
מסרג,
שיש אוכף על גביו, או שהוא קשור באפסר, ועל ידי כך הוא נראה ככל החיות, ואילו
הא
שאמרו שאינו סימן יפה, הוא באופן
דלא מסרג
, שאז מראהו משונה מכל החיות.
כל מיני מתכת
סימנים
יפין
הן
ל
רואה אותם ב
חלום, חוץ ממר
[את חפירה]
פסל
[מעדר]
וקרדום!
והני מילי
ששלשת אלו אינם סימן יפה - דוקא באופן
דחזנהו בקתייהו
[כשהם מחוברים בקת העץ שלהם]! כי רק באופן זה הם ראויים למלאכתם לחבל ולהשחית.
כל מיני פירות יפין
הן
ל
רואה אותם ב
חלום, חוץ מפגי תמרה,
שאין הגוף נהנה מהן באכילתם, וכדלהלן.
כל מיני ירקות יפין
הן
ל
רואה אותם ב
חלום, חוץ מראשי לפתות!
שמתוך שהן עבים כמקל, הן סימן שיקבל מלקות [כמו שאמר בר הדיא לרבא, לעיל נו א].
מקשה הגמרא:
איני
, וכי ראשי לפתות אינן סימן יפה?
והאמר רב: לא איעתרי
[התעשרתי]
עד דחזאי
בחלומי
ראשי לפת ות!
מתרצת הגמרא:
כי חזא
רב את ראשי הלפתות,
בכנייהו
[במקום גידולם במחובר]
חזא!
ורק באופן זה סימן יפה הם, כי נראה שהם שלו, וגודלם מרמז על פירות טובים. אך הברייתא מדוברת כשראן בתלוש, ואז הן סימן שיהיו כמקל ביד אחרים, וישמשו להרע לו.
כל מיני צבעונין
[צבעים]
יפין
הן
ל
רואה אותם ב
חלום, חוץ מן התכלת!
שהוא גוון ירוק, ופנים ירוקות הן סימן חולי.
כל מיני עופות יפין לחלום. חוץ מן קריא
[כוס]
וקפופא
[ינשוף]
וקורפראי
[
"
קרפד", והוא מין שרץ הדומה לעטלף], ששלשת אלו יש להם לסתות מאורכות כלחיי אדם, ולפיכך הם מגונים.
(הגו"ף הגו"ף מעי"ן משיבי"ן ומרחיבי"ן
-
סימן
לקבוצת נושאים המוזכרים בהמשך)
שלשה
מאכלים
נכנסין לגוף, ואין הגוף נהנה מהן
באכילתם, ואלו הן:
גודגדניות
[דובדבנים],
וכפניות
[מין תמרים רעים ],
ופגי תמרה!
שלשה
דברים
אין נכנסים לגוף, והגוף נהנה מהן, ואלו הן: רחיצה, סיכה, ותשמיש!
שלשה
דברים, הם
מעין העולם הבא. ואלו הן: שבת
,
שמש
[זריחת החמה],
ותשמיש!
דנה הגמרא:
"תשמיש" דמאי? אילימא תשמיש המטה, הא מכחש כחיש
הוא לאדם, ואי אפשר לומר שהוא "מעין העולם הבא".
מבארת הגמרא:
אלא,
הכוונה ל
תשמיש נקבים
[עשיית צרכים].
שלשה
דברים
משיבין דעתו של אדם
. שאם הוא דואג ושרוי ביגון, דברים אלו מסירים את האנחה ממנו,
ואלו הן: קול
כלי זמר או קול ערב של אשה,
ומראה
נאה,
וריח
טוב!
שלשה
דברים
מרחיבין דעתו של אדם,
ואלו הן: דירה נאה, ואשה נאה, וכלים נאים!
(חמש"ה ושש"ה ועשר"ה
-
סימן
לקבוצת נושאים המוזכרים בהמשך).
חמשה
דברים נחשבים כ
אחד מששים
של דבר אחר,
ואלו הן: אש, דבש, ושבת, ושינה, וחלום!
ומפרשת הגמרא את כוונת המאמר:
אש,
היא
אחד מששים לגיהנום
[מאש הגיהנם]!
דבש,
הוא
אחד מששים ל
טעם ה
מן!
שבת,
היא
אחד מששים לעולם הבא!
שינה,
היא
אחד מששים למיתה!
חלום,
הוא
אחד מששים לנבואה!
ששה דברים,
הם
סימן יפה לחולה. ואלו הן: עיטוש, זיעה, שלשול, קרי, ושינה, וחלום!
ומפרשת הגמרא את המקורות לתועלת דברים אלו:
עיטוש, דכתיב
[איוב מא י]
"עטישותיו תהל אור!"
שבכל עטישה שהוא מתעטש יזרח לו אור.
זיעה, דכתיב
[בראשית ג יט]
"בזיעת אפיך תאכל לחם!"
ומשמע שהמזיע עתיד לחיות ולאכול לחם.
שלשול, דכתיב
[ישעיה נא יא]
"מהר צועה להפתח ולא ימות לשחת!"
ו"צועה" היינו הרקת המעיים, כי הרקה נקראת "צעיה".
קרי, דכתיב
[ישעיה נג י]
"יראה זרע יאריך ימים!
שינה, דכתיב
[איוב ג יג]
"ישנתי אז ינוח לי!"
חלום, דכתיב
[ישעיה לח טז] אצל חזקיה
"ותחלימני והחייני!",
והיינו שעל ידי החלום תבריאני.
ששה דברים מרפאין את החולה מחליו, ו
על ידם תהיה
רפואתו רפואה
שלימה,
ואלו הן: כרוב, ותרדין, וסיסין יבשין
[מין עשב ],
וקיבה והרת
[רחם],
ויותרת הכבד
של בהמה!
ויש אומרים: אף דגים קטנים!
ולא עוד, אלא שדגים קטנים מפרין ומברין
[מבריאים]
כל גופו של אדם!
עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו, ו
גורמים שיהיה
חוליו קשה.
ו
אלו הן: האוכל בשר שור,
ו
בשר שמן, בשר צלי, בשר צפרים, וביצה צלויה, ותגלחת, ושחלים
[מין ירק],
והחלב, והגבינה, והמרחץ.
ויש אומרים: אף אגוזים.
ויש אומרים: אף קשואים
[מלפפונים].
תנא דבי רבי ישמעאל: למה נקרא שמן "קשואים?"
-
מפני שהן קשים לגוף כחרבות!
מקשה הגמרא:
איני
, וכי קשואים מזיקים לגוף?
והכתיב "ויאמר לה ה', שני גוים בבטנך",
ודרשינן,
אל תקרי "גוים", אלא "גיים"
[שכך הוא הכתיב בתיבה זו], מלשון גאות וגדולה.
ואמר
על כך
רבי יהודה אמר
רב
: שני "גאים"
אלו
, הם
אנטונינוס ורבי
, שיצאו מיעקב ועשו, ונקראו "גאים", משום
ש
עשירים היו, ו
לא פסק משלחנם, לא צנון ולא חזרת
ולא קשואין, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים!
הרי שקשואין מאכל משובח הן.
מתרצת הגמרא:
לא קשיא. הא
שאמרו שקשואים רעים לגוף, היינו
ב
קשואים
רברבי, ו
אילו
הא
שלא פסקו משלחנם של רבי ואנטונינוס - הם קשואים
זוטרי
.
תנו רבנן
: הרואה בחלום שנמצא
מת בבית
, הרי זה סימן שיבא
שלום בבית,
כמת ש'נח בשלום', ואם ראה שהמת
אכל ושתה בבית
, ונראה כקבוע בבית, הרי זה
סימן יפה לבית
. ואם ראה ש
נטל
המת
כלים מן הבית
, הרי זה
סימן רע לבית!
תרגמא רב פפא
למה שאמרו ש"נטל כלים"
\- דהיינו דוקא
ב
אופן שראה שהמת נוטל
מסאנא
[מנעלים]
וסנדלא
, אבל אם ראה שנטל כלים אחרים, סימן יפה הוא. כי
כל
מה
דשקיל שכבא
[מת] מן הבית,
מעלי
לבית,
לבר ממסאנא וסנדלא!
משום שהוא מראה שהנמצאים בבית יצאו לחוץ [אל מקום שהולך אליו המת], כי אין אדם נשאר בלא מנעליו, אך אם מוציא שאר כלים, הוא סימן שבני הבית ישארו בו, ורק כלים יוצאו.
ו
כל
מה שרואה בחלומו
דיהיב שכבא לבית
, הרי זה
מעלי
לבית. ל
בר מעפרא וחרדלא!
שהעפר הוא סימן רע, משום שמרמז לעוד קבורה בבית זה.
שנינו במשנה: הרואה
מקום שנעקרה ממנו עבודת גלולים,
אומר: "ברוך שעקר עבודה זרה מארצנו"!
תנו רבנן: הרואה
עבודה זרה של
מרקוליס
,
אומר: "ברוך שנתן ארך אפים
לעוברי רצונו!"
והרואה
מקום שנעקרה ממנו עבודת כוכבים, אומר: "ברוך שעקר עבודה זרה מארצנו
,
וכשם שנעקרה ממקום זה, כן תעקר מכל מקומות ישראל, והשב לב עובדיהם לעבדך!"
ו
הרואה מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה
בחוץ לארץ, אין צריך לומר "והשב לב עובדיהם לעבדך" מפני שרובה
של חוץ לארץ מיושבת ב
עובדי כוכבים!
ותפילה זו נתקנה רק להשיב לב פושעי ישראל.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: אף בחוץ לארץ
צריך לומר כן. מפני שעתידים
הגויים
להתגייר. שנאמר
[צפניה ג ט]
"אז אהפוך אל עמים שפה ברורה!"
[שלא יוציאו בשפתם שם אלהים אחרים אלא כולם יקראו בשם ה' שהוא שפה ברורה] לפיכך יש להתפלל עליהם שישוב לבם לעבוד את ה'.
דרש רב המנונא: הרואה
את המקומות דלהלן, המצויים ב
בבל הרשעה, צריך לברך חמש ברכות
, ואלו הן:
ראה בבל
בכללותה,
אומר: "ברוך שהחריב בבל הרשעה!"
ראה ביתו של נבוכדנצר, אומר: "ברוך
שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע!"
ראה גוב של אריות
שהושלך בו דניאל,
או
חפירה שהוסק בה
כבשן האש
של חנניה מישאל ועזריה,
אומר: "ברוך שעשה נסים לאבותינו
במקום הזה!"
ראה
עבודה זרה של
מרקוליס, אומר: "ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו!"
ומקום יש בבבל, שאם בהמה נכנסת לשם אינה יכולה לזוז ממקומה, עד שיתנו עליה מעפר אותו מקום, ואם
ראה מקום
זה
שנוטלין ממנו עפר
להניח על הבהמה בשביל שתוכל לילך,
אומר: "ברוך אומר ועושה גוזר ומקיים!"
כי מעשה זה הוא סימן להשמדת המקום, ומקללותיה של בבל הוא [כדלהלן], לפיכך מברך שם, על שגזר להשמידה, ומקיים גזרתו.
רבא, כי הוה חזי חמרי דשקלי עפרא
[חמורים שנושאים עפר] מבבל, הוה
טריף להו ידא על גבייהו
של החמורים,
ואמר
להם:
רהוטו
[רוצו]
צדיקי למעבד רעותא
[רצון]
דמרייכו!
שמקיימים אתם את גזירת השמד שגזר ה' על בבל, שינטל עפרה.
מר בריה דרבינא, כי הוה מטי לבבל, הוה שקיל עפרא בסודריה, ושדי לברא
[לחוץ מבבל], כדי
לקיים מה שנאמר
[ישעיה יד כג]
"וטאטאתיה במטאטא השמד!"
ו"טאטוא" היינו פיזור העפר.
אמר רב אשי: אנא, הא ד
אמר
רב המנונא
שהרואה מקומות אלו בבבל יש לו לברך חמש ברכות -
לא שמיע לי,
ממנו,
אלא מדעתאי בריכתינהו לכולהו!