Versión en texto de este daf: original y traducción
Zevajim 65b — el Talmud en español
Zevajim 65b del Talmud de Babilonia: tzurat ha-daf con Rashi y Tosafot, traducción y notas. Léelo en línea, gratis.
Texto original — Zevajim 65b
שנינו במתניתין:
שיסע
את גוף העולה
ולא הבדיל
דאין חותך את הגוף לגמרי.
תנו רבנן
: זה שכתוב
"ושסע"
מפרשים:
אין שיסוע אלא ביד, וכן הוא
הכתוב
אומר
לגבי שמשון ששיסע את כפיר האריות שבא לקראתו
"וישסעהו כשסע הגדי"
ושם זה היה ביד, ונקרא שיסוע.
שנינו במתניתין: אם שינה בקרבנות, כגון
שהבדיל בחטאת
שמלק שני סימנין, או
שלא הבדיל בעולה
ומלק סימן אחד,
פסול
הקרבן!
ודייקינן:
מתניתין
הסוברת שהבדלת שני סימנין פוסלת בחטאת
דלא כרבי אלעזר ברבי שמעון. דתניא: אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: שמעתי שמבדילין
דהיינו שאם הבדיל שני סימנים
בחטאת העוף
אין הקרבן נפסל.
והוינן בה:
מאי בינייהו
אלו התנאים, במה נחלקו?
אמר רב חסדא: מיצוי חטאת העוף מעכב איכא בינייהו
בין תנא - קמא ורבי אלעזר ברבי שמעון.
שהפסול בחטאת העוף הוא רק באופן שנעשתה לגמרי כמו עבודת עולת העוף, ונחלקו אם באופן זה שוה עשייתה לעשיית עולת העוף.
תנא קמא סבר: מיצוי חטאת העוף
שאחר הזאת הדם על קיר המזבח היה ממצה את דמה
מעכב
את הקרבן, ואם לא מיצה פסול.
וכיון דקא מצי לדם
בעל כרחו ממצה את הדם שאם לא כן הקרבן פסול,
קעביד מעשה עולה בחטאת העוף
נמצא שנעשתה חטאת זו לגמרי כמו עולה, הן בהבדלת סימנים והן שנעשה בה מיצוי כעולה ופסולה.
ורבי אלעזר ברבי שמעון סבר מיצוי חטאת העוף לא מעכב
את הקרבן. ואם הבדיל שני סימנים בחטאת. אינו חייב לעשות בה מיצוי, ולכן החטאת כשירה שאינה לגמרי כעבודת עולה. כי בעולה יש מיצוי ובחטאת זו לא נעשה מיצוי, והבדלת הסימנים שעשה
מחתך בשר בעלמא הוא
אך איננו כמעשה עולה.
רבא אמר: שהייה בסימן שני בעולת העוף איכא בינייהו
בין תנא קמא לרבי אלעזר ברבי שמעון, בשחיטת שני סימנין של בהמה הדין הוא שאם שהה בין שחיטת סימן אחד לשני פסל, ולענין מליקה בעולת העוף נחלקו, ד
תנא - קמא סבר שהייה בסימן שני
[דהיינו שהייה בין סימן ראשון לסימן שני]
בעולת העוף לא פסלה
ואף - על - גב שצריך בעולת העוף מליקת שני סימנין, מכל - מקום כשרה המליקה גם כששהה בין סימן אחד לשני, ודוקא בבהמה פוסלת שהייה בין שני הסימנים משום שכל זמן שלא שחט את הסימן השני עדיין הבהמה חיה ולא נגמרה השחיטה, ואם שהה בין הסימנים יש כאן שהיה באמצע השחיטה, מה שאין כן במליקה שבסימן אחד מת העוף ונגמרה עבודת המליקה, והבדלת הסימן השני אינה חלק מעבודת המליקה, אלא מצות הבדלה בעלמא היא, והיא כעבודה בפני עצמה, ומשום כך כשמלק בחטאת העוף שני סימנין והבדיל פוסל את החטאת משום שעשה בה כמעשה עולה כי עולה שמלקה בצורה כזו הרי זו מליקה כשירה, ואף על גב דבחטאת העוף אי אפשר לעשות הבדלה בסימן שני בלי שהייה ממליקת סימן ראשון, וזאת מכיון שצריך לחתוך רוב בשר יחד עם מליקת הסימן הראשון, וחיתוך זה הוא שהייה בין סימן ראשון לשני, מכל מקום נפסלת החטאת במליקת שני הסימנים ואע"פ ששהה ביניהם משום שגם בעולה כששהה אינו פוסל, והרי זה "כמעשה עולה ".
ורבי אלעזר ברבי שמעון סבר
שהייה בעולת העוף בין סימן לסימן
פסלה,
ומשום כך חטאת העוף שמלקה בשהייה בין סימן אחד לשני לא נפסלה שאינה "כמעשה עולה" מליקה זו ששהה בין סימן לסימן בעולה אינה כשרה, ולכן אף - על - גב דהבדיל בחטאת סימן שני, מכל מקום
כיוון דשהייה
בין סימן אחד לשני, הרי הבדלתו היא כ
מחתך בשר בעלמא הוא
ולא כעבודת הבדלה.
אביי אמר
: לדעת כל התנאים שהייה בעולת העוף בין מליקת סימן אחד לשני פוסלת, ומחלוקת תנא קמא ורבי אלעזר ברבי שמעון היא בדין חיתוך
רוב בשר
בחטאת העוף אם הוא
מעכב,
שתנא - קמא סובר שחיתוך רוב בשר בחטאת העוף לא מעכב, ומשום כך יש אפשרות שיעשה מעשה עולה בחטאת כשיבדיל שני סימנין בלא חיתוך בשר והרי זה כמעשה עולה, ויפסל , ורבי אלעזר ברבי שמעון סובר שחיתוך רוב בשר מעכב, ומשום כך אין אפשרות לעשות חטאת כמעשה עולה מפני שכאשר חותך רוב בשר הרי הוא שוהה בין סימן לסימן, וממילא אין זה "כמעשה עולה" שהרי שהייה בעולה פוסלת.
ואביי ורבא
בפלוגתא דרבי זירא ורב שמואל בר רב יצחק
נחלקו, ד
חד
מאמוראים אלה
אמר: שהייה בסימן שני בעולת העוף
אם היא מעכבת
איכא בינייהו
בין תנא קמא ורבי אלעזר ברבי שמעון,
וחד
מאמוראים אלו
אמר: רוב בשר מעכב
בחטאת העוף
איכא בינייהו
בין תנא קמא ורבי אלעזר ברבי שמעון.
ודייקינן:
מכלל
מחלוקתם שנחלקו אם רוב בשר מעכב שמעינן
ד
לכולי עלמא
בעינן
חיתוך
רוב בשר
בחטאת העוף
בתחילה.
אין
, דהכי הוא
דתניא: כיצד מולקין חטאת העוף? חותך
חוט ה
שדרה ומפרקת בלא רוב בשר
[שאם חותך לפני המליקה רוב בשר הרי החטאת נעשית מתה ונבלה היא]
עד שמגיע לוושט או לקנה, הגיע לוושט או לקנה חותך סימן אחד או רובו
של סימן
ורוב בשר עמו, ובעולה
חותך
שנים או רוב שנים.
אמרוה
למחלוקת אמוראים זו שנחלקו בביאור מחלוקת תנא קמא ורבי אלעזר ברבי שמעון
קמיה דרבי ירמיה, אמר
רבי ירמיה:
לא שמיע להו
לאמוראים אלו
הא דאמר רבי שמעון בן אליקים משום רבי אלעזר בן פדת משום רבי אלעזר בן שמוע
, שאמרו:
אומר היה רבי אלעזר ברבי שמעון: שמעתי שמבדילין בחטאת העוף
ולא נפסל הקרבן,
ומאי "לא יבדיל"
שאמר הכתוב בחטאת העוף?