Versión en texto de este daf: original y traducción
Yoma 48b — el Talmud en español
Yoma 48b del Talmud de Babilonia: tzurat ha-daf con Rashi y Tosafot, traducción y notas. Léelo en línea, gratis.
Texto original — Yoma 48b
חישב
מחשבת פיגול
בחתיית גחלים מהו
שתיפסל הקטורת? [ובלשון אחר ביאר רש"י: מהו שייפסלו הגחלים]; כלומר: האם חתיית הגחלים "עבודה" היא או לא.
מכשירי מצוה
הגחלים שהם מכשירי הקטורת שעיקר מצותה היא ההקטרה
כמצוה דמו
, וכשם שפוסלת מחשבה בחפינה לפסול את הקטורת, כך מועלת מחשבה בחתיית הגחלים לפסול את הקטורת [או הגחלים],
או לא
.
(בעי
) [
בעו
] בני הישיבה
מיניה מרב ששת
:
ארבע עבודות יש בדם:
א.
שחיטה
, והיא כשירה אפילו בזר וכל שכן בשמאל.
ב.
קבלת הדם וקידושו בכלי
, והיא אינה כשירה אלא בכהן, שנאמר: ושחט את בן הבקר לפני ה' והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם; כי אף שאמרה תורה "והקריבו" שהוא לשון הולכה, אין כוונת הכתוב אלא לקבלה, שהרי לאחר שחיטה נכתבה, ואין הולכה אלא אם כן קיבל הדם [רש"י חגיגה יא א].
והואיל ונאמר בקבלה לשון "כהונה" הרי שאינה כשירה אלא בימין, כי כך קיבלו חז"ל: כל מקום שנאמר: "אצבע" או "כהונה" אינו אלא בימין.
ג.
הולכת הדם לזריקה על המזבח
, אינה כשירה אלא בכהן, והוא נלמד ממה שכתבה התורה את עבודת הקבלה בלשון "והקריבו" שהוא לשון הולכה; ודין עבודת הולכה בשמאל מתבאר בסוגיא שלפנינו.
ד.
זריקה
, והיא אינה כשירה אלא בכהן, שנאמר: והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו - הכהנים - את הדם על המזבח סביב; וכיון שכן אף היא אינה כשירה אלא בימין, שהרי נאמר בה כהונה.
הולכה
בדם - שלא נאמר בה לשון "כהונה" בהדיא, כי עיקר הפסוק "והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם" על קבלת הדם נאמרה ולא על הולכה, אף שדרשוהו חז"ל על הולכה - הנעשית
בשמאל, מהו
שתהא כשירה?
אמר להו רב ששת: תניתוה
לשאלתכם במשנתנו, דתנן:
נטל את המחתה
של הגחלים
בימינו, ואת הכף
עם הקטורת
בשמאלו
, הרי שהולכה בשמאל כשירה.
ותמהינן עליה דרב ששת שפשט הספק שנסתפקו בדם הזבח, מן הקטורת שאינה זבח:
ונפשוט להו
רב ששת
מהא דתנן
במסכת תמיד גבי זבח עצמו - בסדר הולכת אברי התמיד אל הכבש כדי להקטירן על המזבח:
הראשון - שזכה בפיס להעלות אברים לכבש, זכה - בראש וברגל; הראש - קיבל מיד מנתח האברים - בימינו וכו', ואת
הרגל של ימין בשמאל
[
ו
] -
ו
מוליך את הרגל כש
בית עורה
הצד שהיה מכוסה בעור קודם ההפשט, כלומר: לא במקום החתך -
לחוץ;
ואילו מקום החתך לפנים כלפי כהן, כי כך נאה הדבר.
הרי למדנו: הולכה כשירה בשמאל; ולמה לא פשט רב ששת את הבעיא ממשנה זו המדברת בזבח ולא בקטורת?!
ומשנינן:
אי מהתם
מן המשנה בתמיד, המדברת בהולכת אברים להקטרה על המזבח, עדיין אין להכריח על הולכת דם לזריקה שתהא כשירה בשמאל - כי
הוה אמינא: הני מילי
שהכשרנו בשמאל -
הולכה
של אברים
דלא מעכבא
הקטרתם את ה
כפרה
, כי אין כפרה אלא בדם ואם לא הוקטרו אבריו הרי הקרבן כשר.
אבל הולכת דם, ד
זריקת
דם מעכב, כפרה הוא
, הוה אמינא ד
לא
.
לפיכך
קא משמע לן
רב ששת דאפילו הולכה כזו כשירה בשמאל, שהרי הקטרת הקטורת ביום הכפורים מעכבת, ואפילו הכי הולכתה כשירה בשמאל.