Versión en texto de este daf: original y traducción
Sotá 13b — el Talmud en español
Sotá 13b del Talmud de Babilonia: tzurat ha-daf con Rashi y Tosafot, traducción y notas. Léelo en línea, gratis.
Texto original — Sotá 13b
אמרו
ישראל:
קיים זה כל מה שכתוב בזה!
והוינן בה:
ואי לא איעסק ביה משה
בעצמות יוסף
ישראל לא הוו מיעסקי ביה?
והרי כולם הושבעו על כך ואיך הניחו למשה להתעסק בו לבדו?
והכתיב
"
ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם
" הרי שלאחר שנפטר משה התעסקו בו ישראל?
ותו, אי לא איעסקו ביה ישראל
לאחר שנפטר משה,
בניו
של יוסף
לא הוו מיעסקי ביה
ואיך הניחו את שאר העם להתעסק בו?
והכתיב
על שכם "
ויהיו לבני יוסף לנחלה
" הרי שבני יוסף קברוהו בנחלתם משום שהיה חביב עליהם?
ומתרצינן:
אמרו
בניו עצמם:
הניחו לו
שיתעסקו בו כל ישראל מפני ש
כבודו במרובים יותר מבמועטין
.
ותו אמרו
ישראל על משה
הניחו לו
שיתעסק בו הוא לבדו מפני ש
כבודו בגדולים יותר מבקטנים
.
והא דכתיב "
קברו בשכם
" הוינן בה:
מאי שנא בשכם
למה קברוהו דוקא שם? ומשנינן:
אמר רבי חמא ברבי חנינא: משכם גנבוהו
אחיו
ולשכם נחזיר אבידתו
.
קשו קראי אהדדי: כתיב
בפרשת בשלח "
ויקח משה את עצמות יוסף עמו
" משמע רק משה ולא שאר העם
וכתיב
בספר יהושע "
ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל
ממצרים" משמע שכולם העלוהו?
ומשנינן:
אמר רבי חמא ברבי חנינא: כל העושה דבר ולא גמרו ובא אחר וגמרו מעלה עליו הכתוב על
זה
שגמרו כאילו עשאו
כולו, אף כאן בני ישראל גמרו את קבורתו ולפיכך גם העלאתו נקרא על שמם.
רבי אלעזר אומר: אף מורידין אותו מגדולתו
מן השמים למי שמתחיל ואינו גומר הדבר [אלא אם כן היה לו אונס כמו משה שמת במדבר]
דכתיב
לאחר מכירת יוסף "
ויהי בעת ההיא וירד יהודה
" שיהודה התחיל בהצלת יוסף שאמר "מה בצע כי נהרוג את אחינו וכסינו את דמו" ולא גמר.
רבי שמואל בר נחמני אמר: אף קובר אשתו ובניו
,
דכתיב
"
ותמת בת שוע אשת יהודה
"
וכתיב
"
וימת ער ואונן
" שהיו בני יהודה.
אמר רב יהודה אמר רב: מפני מה נקרא יוסף
"
עצמות
"
בחייו?
שאמר יוסף על עצמו בעודו חי "והעליתם את עצמותי מזה"
משום שלא מיחה בכבוד אביו, דקאמרי ליה
אחיו "
עבדך אבינו
"
ולא אמר להו ולא מידי
.
ואמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי חמא ברבי חנינא: מפני מה מת יוסף קודם לאחיו?
מפני שהנהיג עצמו ברבנות
.
כתיב "
ויוסף הורד מצרימה
"
אמר רבי אלעזר: אל תיקרי הורד אלא הוריד
-
שהוריד איצטגניני פרעה מגדולתן
ע"י שפתר לפרעה את החלום והם לא ידעו לפותרו.
כתיב "
ויקנהו פוטיפר סריס פרעה
"
אמר רב: שקנאו לעצמו
למשכב זכור בגלל יופיו.
בא גבריאל ופירעו
סירסו [סירוס יתר] ד
מעיקרא כתיב פוטיפר ולבסוף
כתיב
פוטיפרע
על שם שפרעו גבריאל.
שנינו במשנה:
מי לנו גדול ממשה
,
כתיב בפרשת ואתחנן "
ויאמר ה' אלי רב לך
אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה"
אמר רבי לוי: ב
"
רב
"
בישר
-
ב
"
רב
"
בישרוהו
.
ב
"
רב
"
בישר
משה לבני מחלוקותו בפרשת קרח שאמר להם "
רב לכם
בני לוי" והקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה ונענש באותה מדה
ב
"
רב
"
בישרוהו
"
רב לך
".
דבר אחר
: "
רב לך
" -
רב יש לך
.
ומנו?
יהושע!
שהגיעה מלכותו ואין מלכות נוגעת בחברתה.
דבר אחר
: "
רב לך
" פירושו: די לך אל תרבה בבקשה ממני כדי
שלא יאמרו: הרב כמה קשה
שאינו שומע ומתפייס לתלמיד
ותלמיד כמה סרבן
מפציר.
וכל כך למה
מדוע לא נתקבלה תפלתו?
תנא דבי רבי ישמעאל: לפום גמלא שיחנא
לפי כח הגמל מרבין במשאו כך משה רבינו לפי צדקתו מדקדק הקב"ה עמו.
כתיב "
ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום
".
שאין תלמוד לומר
"
היום
"? אלא
היום מלאו ימי ושנותי
שביום זה נולדתי.
ללמדך שהקב"ה משלים שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש
שמתים ביום שנולדו.
דכתיב
"
את מספר ימיך אמלא
". כתיב "
לא אוכל עוד לצאת ולבא
".
מאי
"
לצאת ולבא
"?
אילימא לצאת ולבא ממש
שלא היה יכול לצאת ולבא מחמת זקנה?
והכתיב
"
ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו לא נס ליחה
" שלא ברח ממנו לחלוחית כחו
וכתיב
"
ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו
"
ותניא: שתים עשרה מעלות
מדרגות
היו שם ופסען משה בפסיעה אחת
הרי שלא נחלש כלל אף ביום מותו?
ומשנינן:
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן
: מאי "
לצאת ולבא
" -
בדברי תורה, מלמד שנסתתמו ממנו שערי חכמה
באותו יום.
כתיב "
וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד
"
תנא: אותה שבת
שנפטר משה
של דיו זוגי
שני חברים
היתה, ניטלה רשות מזה וניתנה לזה
תחילת היום היתה למשה וסופו ליהושע.
אמר רבי יהודה: אילמלא מקרא כתוב אי אפשר
לאומרו!
היכן משה מת?
בחלקו של ראובן, דכתיב
"
ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו
" ובהמשך "וימת שם משה"
ונבו בחלקו של ראובן קיימא דכתיב
"
ובני ראובן בנו וגו'
ואת נבו וגו'
" ["
נבו
" מלשון נבואה
ששם מתו ג' נביאים משה ואהרן ומרים
] הרי שמת בחלקו של ראובן.
והיכן משה קבור?
בחלקו של גד, דכתיב
אצל גד "
וירא ראשית לו
כי שם חלקת מחוקק ספון".
ומחלקו של ראובן עד חלקו של גד כמה הוי
המרחק?
ארבעה מילין
.
אותן ארבעה מילין מי הוליכו?
מלמד שהיה משה מוטל בכנפי שכינה
בכנף לבוש הודו, כלומר שהקב"ה הביאו.
ומלאכי השרת אומרים
על משה "
צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל
".
והקב"ה אומר
עליו "
מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פועלי און
" להוכיחם לשמי.
ושמואל אמר
: הקב"ה אומר "
מי כהחכם ומי יודע פשר
" שהיה יודע לעשות פשרה ביני ובין עם ישראל.
ורבי יוחנן אמר
: הקב"ה אומר "
החכמה מאין תמצא
".
ורב נחמן אמר
: הקב"ה אומר "
וימת שם משה
"
סמליון
[שם חכם]
אמר
: הקב"ה אומר:
וימת שם משה ספרא רבה דישראל
שכתב את התורה.
תניא: רבי אליעזר הגדול אומר: שנים עשר מיל על שנים עשר מיל
-
כנגד מחנה ישראל
.
בת קול משמיע ואומר: וימת משה ספרא רבה דישראל
.
ויש אומרים: לא מת משה
.
כתיב הכא
"
וימת שם
"
וכתיב התם
"
ויהי שם עם ה'
ארבעים יום וארבעים לילה" ילפינן גזירה שוה "שם" - "שם"
מה להלן עומד ומשמש
לפני ה'
אף כאן עומד ומשמש
.
כתיב "
ויקבר אותו בגיא בארץ מואב מול בית פעור
".
אמר רבי ברכיה: סימן בתוך סימן
כלומר הרבה סימנים יש כאן למקום קבורתו של משה. בארץ מואב. בגיא, מול בית פעור
ואפילו הכי
"
ולא ידע איש את קבורתו
".