Shabat 136b — el Talmud en español

אם

עכשיו, לאחר שנתקדשה,

אשת ישראל היא

-

חולצת

.

אבל

אם

עכשיו לאחר שנתקדשה,

אשת כהן היא

, ואם תחלוץ תאסר עליו,

אינה חולצת

. וסמכינן על הא דאמרו רבנן דלאו נפל הוא.

ורב שרביא משמיה דרבא אמר: אחת זו

שנתקדשה לישראל,

ואחת זו

שנתקדשה לכהן, הרי היא

חולצת

.

אמר ליה רבינא לרב שרביא: באורתא

, בערב, אכן

אמר רבא הכי

, כדקאמרת משמיה, דאחת זו ואחת זו חולצת. אבל

לצפרא

, בבוקר,

הדר ביה

ואמר כדקאמר רבינא משמיה, שאם אשת כהן היא אינה חולצת.

אמר ליה

רב שרביא לרבינא:

שריתוה

, התרתם אותה להנשא ללא חליצה, ועברתם על דברי רבן שמעון בן גמליאל דאמר שעד שלושים יום הרי הוא נפל.

יהא רעוא, דתשרון תרבא

, שתתירו אף חלב באכילה.

שנינו במשנה:

רבי יהודה מתיר

באנדרוגינוס.

אמר רב שיזבי אמר רב חסדא: לא לכל

דבר

אמר רבי יהודה

ש

אנדרוגינוס זכר הוא

.

שאם אתה אומר כן

, שהוא זכר לענין כל דבר. אם כן,

בערכין

, אם אמר אחד "ערכו של אנדרוגינוס זה עלי", וכי

יערך

, ויתחייב המעריך הנודר בדמי ערכו?

ומנלן ד

אכן אנדרוגינוס

לא מיערך?

דתניא

: כתיב: "והיה ערכך

הזכר

", והיה לו לכתוב "זכר", ומיתורא דה' ממעטינן:

ולא טומטום ואנדרוגינוס

.

יכול לא יהא

טומטום ואנדרוגינוס נערך

בערך איש, אבל יהא

נערך

בערך אשה?

תלמוד לומר: "הזכר"

, וכתיב בתריה:

"ואם נקבה היא"

. וממעטינן מיתורא ד"ואם" - ולא טומטום ואנדרוגינוס. שדין ערכין נוהג דוקא במעריך

זכר ודאי, נקבה ודאית. ולא

במעריך

טומטום ואנדרוגינוס.