Pesajim 113a — el Talmud en español

ומשנינן:

אמרי: הני

,

גזייתא נינהו.

הללו הם השדים הולכים בשבילי הכרמים [שלא גזר עליהם אלא שלא יעברו ביישוב],

דשמיטי סוסיא

, והסוסים שלהם בורחים אל תוך העיר,

ואתו ודברי להו

, באים השדים להחזיר הסוסים משם, ורק אז הם מגיעים ליישוב.

אמר ליה רב לרב אסי: לא תדור במתא

אל תגור בעיר

דלא צניף בה סוסיא

, שלא נשמע בה קול צהלת הסוס,

ולא נבח בה כלבא

. כלומר, שאין בה סוסים וכלבים, שהם שומרים על העיר, שעל ידי הסוס הוא רץ אחר הגנבים לתופשם.

ואל תדור בעיר דריש מתא אסיא

, שראש העיר הוא רופא [פירוש אחר, תלמיד חכם], מפני שהם טרודים זה ברפואתו וזה בתלמודו, ואינם מתעסקים בצרכי הציבור.

ולא תנסיב תרתי

, אל תשא שתי נשים, שמא יתייעצו עליך רעה.

אי נסבת תרתי, נסיב תלת!

שא עוד אשה שלישית, כדי שהיא תגלה לך אם השתיים יתיעצו עליך רעה.

אמר ליה רב לרב כהנא: הפוך בנבילתא ולא תיפוך במילי!

עדיף שתעסוק בנבילה מאשר לעסוק הרבה בדיבורים שמביאין לידי ניבול פה.

פשוט נבילתא בשוקא

עסוק בהפשטת עורות מבהמות מתות

ושקיל אגרא

, ותשתכר מזה,

ולא תימא: כהנא אנא! וגברא רבא אנא! וסניא בי מילתא

ואינו לכבודי.

סלקת לאיגרא,

כשאתה יוצא לדרך, אפילו למקום קרוב,

שירותך בהדך

, קח מזונותיך עמך.

מאה קרי במתא בזוזא,

אפילו כשהמזונות בזול, כאשר מאה דלעות עולים בעיר רק זוז, בכל זאת,

תותי כנפיך ניהוו

, יהיו המזונות עמך.

אמר ליה רב לחייא בריה: לא תשתי סמא

. אל תתרגל לשתות סמים, ואפילו בתור רפואה [אם אפשר ברפואה אחרת], כי אתה עלול להתמכר להם ולהפסיד כספך.

ולא תשוור ניגרא.

אל תפסע פסיעה גסה לפי שהיא נוטלת מאור העינים.

ולא תעקר ככא

. אל תעקור שן חולה, שסופה להתרפאות.

ולא תקנא בחיויא.

אל תתגרה בנחש.

ולא תקנא בארמאה.

אל תתגרה בגוי כמבואר להלן.

תנו רבנן: שלשה אין מתקנאין בהן

.

ואלו הן: נכרי קטן, ונחש קטן, ותלמיד קטן

.

מאי טעמא?

משום

דמלכותייהו אחורי אודנייהו קאי.

מלכותם עומדת מאחורי אזנם. כלומר, הם עתידים לגדול, ואימתם תגדל, וינקמו ממך.

אמר ליה רב לאיבו בריה: טרחי בך בשמעתא,

יגעתי ללמדך גמרא,

ולא מסתייע מילתא,

ולא הצלחתי.

תא אגמרך,

בא אלמדך

מילי דעלמא: אדחלא אכרעיך

, בעוד החול על רגליך כשבאת מן הדרך,

זבינך זבין

, מכור מה שהבאת, כדי שתחזור ותקנה מיד, ותמכור שוב.

כל מילי זבין ותחרט

, כל דבר שמכרת והתייקר לאחר מכן, יכול אתה להתחרט על שמיהרת למכור.

בר מחמרא

יין,

דזבין ולא תחרט.

כי שמא אילו לא מכרת הוא היה מחמיץ.

שרי כיסך

, קודם פתח ארנקך וקבל המעות, ורק אחר כך

פתח שקיך

ותן התבואה לקונים.

קבא מארעא

, עדיף ללכת למקום קרוב ולהרויח מעט,

ולא כורא מאיגרא

, להרויח הרבה במדינת הים.

תמרי בחלוזנך

, אם יש לך תמרים בכלי המיועד לכך,

לבית סודנא רהיט

, רוץ לבית עושה השיכר לעשות מהם שיכר, כי אחרת אתה תאכל אותם ותפסיד [כי משיכר היו מרויחים הרבה, כדלקמן].

ועד כמה

, מאיזה כמות תמרים ומעלה מדובר?

אמר רבא: עד תלתא סאה

.

אמר רב פפא: אי לא דרמאי שכרא

, אם לא הייתי עוסק בעשיית שיכר,

לא איעתרי

לא הייתי מתעשר!

איכא דאמרי: אמר רב חסדא: אי לא דרמאי שכרא, לא איעתרי

.

מאי סודנא

, למה נקרא השיכר סודנא?

אמר רב חסדא: "סוד נאה"

, עצה טובה היא, שהרי מתעשרים ממנה,

וגמילות חסדים

שיכול לתת מהשיכר מתנה לעניים, ולעשות צדקה וחסד [לפי שאינו משקיע הרבה בקרן, והרווח מעשיית השיכר הוא גדול. רשב"ם].

אמר רב פפא: כל

"אגב"

, כל דבר שצריך לכתוב עליו שטר, כגון הלואה,

גביא בעי!

עדיין הוא צריך לגבותו, ויש טורח בדבר.

כל אשראי, ספק אתי ספק לא אתי

. ספק אם ישלמו המעות או לא.

ודאתי,

גם מה שיבוא לידך בשעה שישלמו,

מעות רעות נינהו

, שמשלמים מעט מעט בתשלומים.

שלשה דברים אמר רבי יוחנן משום אנשי ירושלים

:

א.

כשאתה יוצא למלחמה, אל תצא בראשונה אלא תצא באחרונה, כדי ש

אם תנוס,

תכנס בראשונה

.

ב.

ועשה שבתך חול, ואל תצטרך לבריות

.

ג.

והוי משתדל עם מי שהשעה משחקת לו

, לסחור ולעשות שותפות עמו.

שלשה דברים אמר רבי יהושע בן לוי משום אנשי ירושלים

:

א.

אל תרבה בגגות

[גירסת מהרש"א בגימ"ל]. אל תרבה לעשות מעשיך בפרהסיא במקום מגולה,

משום מעשה שהיה

, מעשה דוד ובת שבע שרחצה על הגג.

ב.

בתך בגרה, שחרר עבדך ותן לה!

היינו שימהר להשיאה, ואפילו לעבדו.

ג.

והוי זהיר באשתך מחתנה הראשון

.

מאי טעמא?

רב חסדא אמר: משום ערוה,

שלא תזנה עמו.

רב כהנא אמר: משום ממון

, שהיא תבזבז עליו את ממונך.

ואומרת הגמרא:

הא והא איתנהו

, שני הטעמים נכונים.

אמר רבי יוחנן: שלשה מנוחלי העולם הבא

הן.

אלו הן

:

א.

הדר בארץ ישראל

.

ב.

והמגדל בניו לתלמוד תורה

.

ג.

והמבדיל על היין במוצאי שבת

.

ומבארת הגמרא:

מאי היא?

מה טורח יש בכך שמבדיל על היין?

דמשייר מקידושא לאבדלתא.

כשיש לו רק מעט יין, מה שנשאר לו מיין הקידוש מניחו להבדלה, ואינו שותהו בסעודתו.

אמר רבי יוחנן: שלשה מכריז עליהן הקב"ה בכל יום

לשבח:

א.

על רווק הדר בכרך, ואינו חוטא

.

ב.

ועל עני המחזיר אבידה לבעליה

.

ג.

ועל עשיר המעשר פירותיו בצינעה

, ואינו ממעט מהמעשרות, על אף שהוא הפסד מרובה לגביו.

רב ספרא, רווק הדר בכרך הוה

.