Versión en texto de este daf: original y traducción
Pesajim 104b — el Talmud en español
Pesajim 104b del Talmud de Babilonia: tzurat ha-daf con Rashi y Tosafot, traducción y notas. Léelo en línea, gratis.
Texto original — Pesajim 104b
ומסקינן:
ולית הלכתא כוותיה!
לפי שאין חותמין בשתים.
עולא איקלע לפומבדיתא.
אמר ליה רב יהודה לרב יצחק בריה: זיל אמטי ליה
, לך והבא לעולא
כלכלה
סלסלה
דפירי, וחזי היכי אבדיל
. ועל ידי כן תוכל להתבונן כיצד הוא מבדיל.
לא אזל
רב יצחק בעצמו, אלא
שדר ליה לאביי
במקומו שילך לעולא.
כי אתא אביי
בחזרה,
אמר ליה
רב יצחק:
היכי אמר
עולא?
אמר ליה
אביי:
ברוך המבדיל בין קודש לחול אמר, ותו לא
. זו היתה כל הבדלתו, ולא אמר בה שאר הבדלות.
אתא
רב יצחק
לקמיה דאבוה
, רב יהודה.
אמר ליה
רב יהודה לבריה:
היכי אמר
עולא?
אמר ליה
רב יצחק:
אנא לא אזלי
, אלא
אנא שדריתיה לאביי
אל עולא,
ואמר לי
שכך אמר עולא:
המבדיל בין קודש לחול
בלבד.
אמר ליה
רב יהודה לרב יצחק בנו:
רברבנותיה דמר וסררותיה דמר
, כלומר רברבנותך וסררנותך שלא הלכת בעצמך -
גרמא ליה למר דלא תימא שמעתיה מפומיה
.
שלא יאמרו שמועה זו של עולא משמך אלא משמו של אביי. והרי אמרו שכל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו שפתיו דובבות בקבר.
מיתיבי
: תניא:
כל הברכות כולן, פותח בברוך, וחותם בהן בברוך
, שיש בהם פתיחה וחתימה.
חוץ מברכת
ה
מצות
כגון להתעטף בציצית ועל נטילת לולב,
וברכת הפירות, וברכה הסמוכה לחבירתה
, כגון ברכות של שמונה עשרה,
וברכה אחרונה שבקרית שמע
.
[ואף על פי שקריאת שמע מפסיקה בין הברכות שלפניה ושלאחריה, בכל זאת נחשבת הברכה שלאחריה כברכה הסמוכה לברכה שלפני קריאת שמע, לפי שצריך לסמוך את ברכת "אמת ויציב" [או "אמת ואמונה" בערבית] לסוף קריאת שמע. הלכך הן נחשבות כברכה אריכתא אחת].
שיש מהן
ש
פותח
בהן
בברוך ואין חותם
בהן
בברוך
. כגון ברכת המצות וברכת הפירות, שהן ברכות קצרות, ולפיכך אין בהן אלא רק פתיחה בלבד.
ויש מהן שחותם בברוך ואין פותח בברוך
. כגון ברכה הסמוכה לחבירתה, שאינה פותחת בברוך כי הברכה הקודמת שנפתחה בברוך פוטרתה מכך.
והטוב והמטיב
, שהיא הברכה הרביעית בברכת המזון, אעפ"י שהיא סמוכה לחבירתה, לברכה הראשונה של ברכת המזון, שפותחת בברוך, מכל מקום גם היא
פותח בברוך
, כיון שהיא ברכה בפני עצמה, שניתקנה כהודאה על הרוגי ביתר [שאומר בה "הטוב" על כך שניתנו לקבורה, "והמטיב" שלא הסריחו].
ואינו חותם
בה
בברוך
, אעפ"י שאנו מאריכין בה קצת. כי מכל מקום, כולה הודאה אחת היא, והרי היא כברכת המצות והפירות.