Nedarim 22b — el Talmud en español

לא עברינן ירדנא

, לא עברנו עדיין את נהר הירדן לארץ ישראל, והיה זה בחוצה לארץ.

אמר רבה בר רב הונא: כל הכועס

-

אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו

.

שנאמר

[תהלים י]: "

רשע כגובה אפו, בל ידרוש, אין אלהים כל מזמותיו!

"

רבי ירמיה מדיפתי אמר: משכח תלמודו, ומוסיף טיפשות

.

שנאמר

[קהלת ז]: "

כי כעס בחיק כסילים ינוח

"

וכתיב

[משלי יג]: "

וכסיל, יפרוש אולת

".

רב נחמן בר יצחק אמר: בידוע שעונותיו מרובין מזכיותיו

.

שנאמר

[משלי כט]: "

ובעל חימה

-

רב פשע

".

אמר רב אדא ברבי חנינא: אלמלא

, אילו לא,

חטאו ישראל

-

לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד,

לפי

ש

ספר יהושע,

ערכה של ארץ ישראל הוא.

ולא היו צריכים ליותר מזה.

מאי טעמא?

דכתיב [קהלת א]: "

כי ברוב חכמה

-

רב כעס

".

אמר רב אסי: אין

החכמים

נזקקין ל

התיר נדר ושבועה שהזכיר בהם הנשבע או הנודר "

אלהי ישראל

"

,

כיון שהתחצף להזכיר את שמו של אלהי ישראל בנדרו או בשבועתו.

חוץ מ

"

קונם אשתי נהנית לי

משום

שגנבה את כיסי ושהכתה את בני

",

ונודע שלא גנבה ושלא הכתו

, שנזקקים להתיר לו גם אם הזכיר בנדרו את "אלהי ישראל", לפי שבטעות נדר או נשבע.

ההיא

אשה

דאתאי לקמיה דרב אסי

להתיר את נדרה.

אמר לה: במאי נדרת

[נשבעת]?

אמרה לו:

באלהי ישראל.

אמר לה: אי נדרת ב

"

מוהי

",

שהיא כינוי בעלמא

לשבועה,

מזדקיקנא לך

להתיר את השבועה.

אבל

השתא דלא נדרת ב

"

מוהי

",

אלא

נשבעת

באלהי ישראל

-

לא מזדקיקנא לך.

רב כהנא איקלע לבי רב יוסף

.

אמר ליה

רב יוסף לרב כהנא:

לטעום מר מידי!

אמר ליה

רב כהנא:

לא

אטעום!

מרי כולא

[ובשם רבון העולם, אדון הכל] נשבע אני ש

לא טעימנא ליה!

אמר ליה

רב יוסף לרב כהנא:

לא

יהי כדבריך!

אלא, נשבע אני ב

מרי כולא

ש

לא טעימת ליה.

והניחה עתה הגמרא, שהשביע רב יוסף את רב כהנא שלא יאכל רב כהנא ממנו.

ותמהה הגמרא:

הניחא לרב כהנא,

שסירב לאכול אצל רב יוסף,

דאמר לא

טעימנא, ונשבע על כך ב"

מרי כולא

", באדון הכל.

אלא לרב יוסף, אמאי

, למה הוא

אמר

"

לא, מרי כולא

"? איזה ענין היה לרב יוסף להשביעו שלא יאכל אצלו?

ומשנינן: לא השביע רב יוסף את רב כהנא שלא יאכל אצלו.

אלא

הכי הוא דקאמר ליה

רב יוסף: האם

לא

"

מרי כולא

"

הוא דקאמרת

בשבועתך לא לאכול אצלי? -

הלכך

, כיון שנשבעת בשם אין זה בגדר שבועת זירוזין, ו

לא טעימת ליה!

אין אפשרות להתיר שבועתך, לפי שאין נזקקים להתיר שבועה בשם ה'.

אמר רבא אמר רב נחמן, הלכתא

:

א.

פותחין בחרטה

, ואין צורך להגיע לפתח של טעות בנדר.

ב.

ונזקקין

להתיר, אפילו

ל

שבועה ב

אלהי ישראל.

משתבח ליה רבא לרב נחמן ברב סחורה, דאדם גדול הוא

.

אמר לו

רב נחמן

כשיבא

רב סחורה

לידך

-

הביאהו לידי.

הוה ליה

לרב סחורה

נדרא למישרא, אתא לקמיה דרב נחמן.

אמר ליה

רב נחמן לרב סחורה:

וניסה רב נחמן להתירו בפתח, ושאלו: האם

נדרת אדעתא דהכי?

אמר ליה: אין.

ושוב שאלו האם נדרת

אדעתא דהכי?

וגם על כך השיבו:

אין.

וכך שאלו וענה לו

כמה זימנין.

איקפד רב נחמן,

על שאינו מוצא פתח לנדרו, ו

אמר ליה

לרב סחורה:

זיל לקילעך

, לך לביתך.

נפק רב סחורה, ופתח פיתחא לנפשיה

-

שהרי

רבי אומר: איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם?

-

כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם

.

והשתא דאיקפד

עלי

רב נחמן

, אם כן,

אדעתא דהכי לא נדרי, ושרא לנפשיה.

רבי שמעון ברבי הוה ליה נדרא למישרא

.

אתא לקמייהו דרבנן

.

ניסו חכמים למצוא פתח לנדרו ו

אמרי ליה

: האם

נדרת אדעתא דהכי?

אמר: אין. אדעתא דהכי?

אמר:

אין.

וכך שאלו אותו, וענה

כמה זימנין

.