Nazir 44a — el Talmud en español

יכול

לא התיר הכתוב ליטמא לשדרה ולגולגולת ולרוב בנין ומנין אלא בשל אחותו, אבל

לא יטמא לשדרה ולגולגולת, ולרוב בניינו, ולרוב מניינו של

קרובים

אחרים

-

אמרת

[אמור מעצמך]:

מה אחותו מיוחדת, שגופה תלוי בו

[שמוטל עליו לקוברה],

ומיטמא לשדרה ולגולגולת, ולרוב בניינה, ולרוב מניינה

.

אף כל

קרוב

שגופו תלוי בו

, הרי הוא

מיטמא לשדרה ולגולגולת

שלו,

ולרוב בניינו ולרוב מניינו

.

הרי למדנו שהוא מיטמא לרוב בניינם או לרוב מניינם של כל הקרובים, ואילו רב אמר אפילו לא נקטע רק ראשו של אביו אינו מיטמא לו!?

ומשנינן:

ההיא

ברייתא

נמי

-

רבי יהודה היא

.

ו

אילו

רב

שאמר רב חסדא משמו -

דאמר, כי האי תנא

.

דתניא

:

מעשה שמת אביו של רבי צדוק

שהיה כהן -

בגינזק

[שם מקום],

ובאו והודיעוהו

לרבי יצחק

לאחר שלש שנים

משמת אביו,

ובא

רבי יצחק

ושאל את רבי יהושע בן אלישע וארבעה זקנים שעמו

אם מותר הוא ליטמא לו,

ואמרו

לו:

"

לאביו

"

בזמן שהוא שלם, ולא בזמן שהוא חסר

, והרי אי אפשר שבזמן זה לא חסר ממנו משהו.

מתניתין:

שלשה מינין אסורין בנזיר: הטומאה, והתגלחת והיוצא מן הגפן

.

א.

חומר בטומאה ובתגלחת מביוצא מן הגפן: שהטומאה והתגלחת

אם נטמא או נתגלח -

סותרין

את הנזירות,

והיוצא מן הגפן אינו סותר

, שהשותה יין בתוך ימי נזירותו אינו סותר כלום מימי נזירותו.

ב.

חומר ביוצא מן הגפן מבטומאה ובתגלחת

:

שהיוצא מן הגפן לא הותר מכללו

אפילו ביין של מצוה, שהנשבע שבועה שאשתה וחזר ואמר הריני נזיר, הרי הנזירות חלה על השבועה ואסור ביין.

ו

אילו

טומאה ותגלחת הותרו מכללן בתגלחת מצוה

של מצורע נזיר,

ובמת מצוה

.

ג.

וחומר בטומאה מבתגלחת

:

שהטומאה סותרת את הכל

[כל ימי הנזירות שמנה],

וחייבין עליה קרבן

כמו שנאמר בפרשת נזיר

; ותגלחת אינה סותרת אלא שלשים

יום,

ואין חייבין עליה קרבן

.

גמרא:

ודנה הגמרא בכל ההלכות האמורות במשנה -

א.

וטומאה לא תותר מכללה

במת מצוה -

מ

קל וחומר מיין

, שלא הותר מכללו אפילו ביין מצוה!?

וכך נלמדנו בקל וחומר:

ומה יין, שאינו סותר

-

לא הותר מכללו

ביין מצוה.

טומאה, שסותרת

-

אינו דין שלא תותר מכללה

במת מצוה!?

תלמוד לומר

: "

לאביו ולאמו לא יטמא

" כדי ללמד:

אבל מיטמא הוא למת מצוה

, ומתבארת הדרשה לקמן דף מח א.

ב.

ויין יותר מכללו

ביין מצוה, מ

קל וחומר מטומאה

שהותרה במת מצוה!?

וכך נלמדנו:

מה טומאה שהיא סותרת

-

הותרה מכללה, יין שאינו סותר, אינו דין שיותר מכללו!?

אמר קרא

: "

מיין ושכר יזיר

", כדי ללמד:

לאסור יין מצוה

של שבועה

כיין

ה

רשות

.

ג.

ויין יסתור את הכל

מ

קל וחומר מטומאה

שהיא סותרת!? וכך נלמדנו:

מה טומאה שהותרה מכללה

-

סותרת את הכל, יין שלא הותר מכללו

-

לא כל שכן שיסתור!?

אמר קרא

: "

והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו

", ולא הוצרך הכתוב להוסיף "כי טמא נזרו", אלא ללמד:

טומאה סותרת ואין היין סותר

.

ד.

והתגלחת תסתור את הכל

[ולא שלשים יום בלבד]

קל וחומר מטומאה!?

וכך נלמדנו:

ומה טומאה, שלא עשו בה מטמא כמיטמא

, שאין המטמא את הנזיר עובר בלאו -

סותרת את הכל

.

תגלחת, שעשו בה מגלח כמתגלח

שאף המגלח את הנזיר עובר בלאו כדילפינן לקמן,

אינו דין שתסתור את הכל!?

אמר קרא

: "

והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו

", הרי למדנו:

טומאה סותרת את הכל, ואין תגלחת סותרת את הכל

.

ה.

וטומאה נעשה בה מטמא כמיטמא, קל

וחומר מתגלחת

שאף המגלח את הנזיר עובר בלאו!?

וכך נלמדנו:

ומה תגלחת שאינה סותרת אלא שלשים

-

עשה בה מגלח כמתגלח, טומאה שהיא סותרת את הכל, אינו דין שנעשה בה מטמא כמיטמא!?

אמר קרא

: "וכי ימות מת עליו בפתע פתאם

וטמא ראש נזרו

",

למטמא

את

ראש נזרו

הוא שהזהיר הכתוב ולא לאחרים, מדלא אמר הכתוב: וטמא לו ראש נזרו.

ו.

ותגלחת לא נעשה בה מגלח כמתגלח

לעבור בלאו

קל חומר מטומאה

שאין המטמא עובר בלאו!

וכך נלמדנו:

ומה טומאה, שהיא סותרת את הכל, לא עשו בה מטמא כמיטמא, תגלחת שאינה סותרת אלא שלשים יום, לא כל שכן שלא נעשה

בה

מגלח כמתגלח!?

אמר קרא

: "

תער לא יעבור על ראשו

"

קרי ביה

"

לא יעבור הוא

"

ו

"

לא יעביר ליה אחר

". ז.

ותגלחת לא תותר מכללה

בתגלחת מצוה של מצורע מ

קל וחומר מיין!?

וכך נלמדנו:

ומה יין שאינו סותר

-

לא הותר מכללו, תגלחת שסותרת, אינו דין שלא תותר מכללה!?

אמר קרא

גבי מצורע: "וגלח את כל שערו, את

ראשו

",

ואמר רחמנא

עוד גבי מצורע "וגלח את כל שערו את ראשו ואת

זקנו

", כדי ללמד שאף הנזיר המצורע מגלח את ראשו.

ח.

ותגלחת לא תסתור כלל

, מ

קל וחומר מיין!?

וכך נלמדנו:

ומה יין שלא הותר מכללו אינו סותר, תגלחת, שהותרה מכללה אינו דין שלא תסתור!?

בעינן גידול שער, והא ליכא

.

ט.

ויין יסתור שלשים יום

מ

קל וחומר מתגלחת!?

וכך נלמדנו:

ומה תגלחת שהותרה מכללה סותרת, יין שלא הותר מכללו אינו דין שיסתור!?

מידי הוא טעמא

[הרי כל הטעם שתגלחת סותרת אינו]

אלא משום גידול שער

שיהיה לו לתגלחת מצוה, אבל

גבי יין הא קאים שערו

[הרי שערו עומד וראוי לתגלחת].