Menajot 67a — el Talmud en español

ג.

גלגול

עיסה כשהיא ביד

הקדש פוטר

מן החלה,

דתנן

במסכת חלה ג ג:

אשה ש

הקדישה עיסתה עד שלא גלגלה, ופדאתה

קודם שגלגלה הגזבר, הרי זו

חייבת

בחלה לכשתגלגל, שבשעת גלגול הרי היא ביד הדיוט.

ואם הקדישה את העיסה

משגלגלה

וכבר נתחייבה בחלה

ופדאתה

, הרי זו

חייבת

, שהרי היה הגלגול ביד הדיוט.

אבל אם

הקדישה

את העיסה

עד שלא גלגלה, וגלגלה הגזבר

, כלומר, ברשות הקדש נתגלגלה,

ואחר כך פדאתה פטורה

, משום

שבשעת חובתה

היינו הגלגול -

היתה פטורה

.

אבל

בעי רבא

:

גלגול

עיסה כשהיא ביד

גוי, מאי

הוא שיפטור? ומפרש רבא את כוונת ספיקו:

מיתנא

-

תנן!

כלומר, עיקר דין זה שגלגול הגוי פוטר ודאי שנוי הוא במשנה, שהרי שנינו [חלה ג ו]:

גר שנתגייר והיתה לו עיסה

בתוך ביתו:

אם

נעשה

[נתגלגל]

עד שלא נתגייר

, הרי זה

פטור

מן החלה, כיון שגלגול העיסה בהיותה ביד גוי פוטרת.

ואם נתגלגלה העיסה

משתגייר

, הרי זה

חייב

, שהרי ביד ישראל נתגלגלה -

ואם

ספק

מתי נתגלגלה, הרי זה

חייב

.

ואולם הספק שאני מסתפק הוא:

הא

משנה זו ששנינו בה גלגול גוי פוטר -

מאן קתני לה

, כדעת מי - מהתנאים החולקים בדין מירוח גוי לענין מעשרות - סוברת משנה זו? והיינו:

האם

דברי הכל היא, ואפילו רבי מאיר ורבי יהודה דקמחייבי התם

במירוח גוי, מכל מקום

פטרי הכא

בגלגול גוי, ומשום:

דדוקא

התם

במירוח גוי

הוא

דפוטר, משום

דכתיב

"

דגנך

" "

דגנך

"

יתירי

[יתרים], כי שלש פעמים נאמר כן בתורה, ואם כן

הוי מיעוט אחר מיעוט, ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות אפילו

מירוח

גוי

-

כלומר, שלש פעמים "דגנך" שנאמרו בתורה, האחד למעט מירוח הקדש שהוא פוטר לכולי עלמא, והשני והשלישי הם שני מיעוטים למעט מירוח הגוי, וכלל הוא בידינו "אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות", ולכן סוברים רבי מאיר ורבי יהודה לחייב אפילו מירוח גוי -

אבל הכא

גבי חלה ד

תרי זימני

"

עריסותיכם

" בלבד

כתיב

[שתי פעמים נאמר בתורה "עריסותיכם"], אם כן הם נדרשים:

חד

"

עריסותיכם

" כדי ללמד:

ולא עיסת גויים; וחד

"

עריסותיכם

" ללמד:

ולא עיסת הקדש

.

או דילמא, רבי יוסי ורבי שמעון

הם אלו ד

קתני לה

למשנה זו הפוטרת גלגול גוי,

ד

הם

קא פטרי

אף מירוח גוי -

אבל רבי מאיר ורבי יהודה

המחייבים במירוח הגוי -

גמרי

"

ראשית

" "

ראשית

"

מהתם

[מתרומה], ללמד: כשם שבתרומה ריבתה תורה אף מירוח הגוי, אף בגלגול חלה של גוי שהיה לנו למעטו משום שנאמר "עריסותיכם", מכל מקום הרי הוא חייב.

אמר רבא: יהא רעוא דאחזייה בחילמא

[יהי רצון שאראה בחלום את פתרונו של ספק זה].

הדר אמר רבא

, חזר רבא ופשט את ספיקו:

מאן דאמר מירוח הגוי פוטר

סובר שאף

גלגול הגוי פוטר

-

ו

מאן דאמר מירוח הגוי אינו פוטר

, סובר שאף

גלגול הגוי אינו פוטר

, ומשום דילפינן "ראשית" ראשית" -

והמשנה הפוטרת גלגול גוי מחלה, רבי יוסי ורבי שמעון היא, שהם פוטרים גם במירוח הגוי.

איתיביה רב פפא לרבא

, שאמר כי לפי מי שסובר מירוח הגוי אינו פוטר, הוא הדין שבחלה אינו פוטר גלגולו, מהא דתניא:

גוי

שהפריש

שה לפדיון

פטר חמור

שלו אף שאינו שייך בדין זה,

וחלה

[או שהפריש חלה],

מודיעים אותו שהוא פטור

-

וחלתו נאכלת לזרים

כי אינה חלה כלל, שגלגול הגוי פוטר,

ופטר

ה

חמור גוזז ועובד בו

, שאין פטר חמור של גוי נאסר בהנאה.

ומשמע:

הא תרומתו

של הגוי

אסורה

, ומשום שמירוח הגוי אינו פוטר.

ו

תיקשי לרבא:

הא האי תנא דאמר מירוח הגוי אינו פוטר

, מדסבר: תרומתו תרומה, ומכל מקום

גלגול הגוי פוטר

, ולא כרבא שאמר: הסובר מירוח הגוי אינו פוטר, אף גלגולו אינו פוטר!?

ועוד איתיביה רבינא לרבא

מהא דתניא:

חלת גוי בארץ

[גוי שהפריש חלה מעיסה שעשה מתבואתו שגדלה בארץ],

ותרומתו בחוצה לארץ

[גוי שהרים תרומה מתבואתו שגדלה בחוץ לארץ]:

מודיעין אותו שהוא פטור

מהפרשת חלה ותרומה, ו

חלתו נאכלת לזרים, ותרומתו אינה מדמעת

, כלומר, אם נתערבה תרומה זו בחולין, אין התערובת אסורה משום התרומה המעורבת בהן, כי אף התרומה שלו עצמה אינה תרומה כלל.

ומשמע כי דוקא תרומתו שבחוצה לארץ אינה תרומה, כיון שאף בשל ישראל אינה אלא מדרבנן,

הא תרומתו

של הגוי

בארץ, אסורה

היא בעצמה,

ו

אף

מדמעת

, אוסרת את כל התערובת אם נתערבה בחולין.

ותיקשי לרבא:

הא האי תנא דאמר מירוח הגוי אינו פוטר

, שהרי תרומתו שבארץ מדמעת, ומכל מקום,

גלגול הגוי פוטר

. ודלא כרבא!?

ומשנינן: לעולם לדעת תנא זה, כשם שגלגולו של הגוי פוטר, כך מירוחו של הגוי פוטר, וכדרבא. ודקשיא לך, אם כן, למה תרומתו שבארץ אסורה? לא תיקשי, כי איסורה הוא רק

מדרבנן

, שחייבו את תבואת הגוי בתרומה,

גזירה משום בעלי כיסים

[עשירים], שיש לחוש שמא יערימו למכור לגוי את תבואתם, וימרחם הגוי, וישובו ויקנו מהם, וייפטרו מן התרומה.