Ketubot 78a — el Talmud en español

מתניתין:

האשה שנפלו לה

[שקיבלה]

נכסים

בירושה או במתנה,

עד שלא תתארס,

לפני שנתארסה - ונתארסה ,

מודים בית שמאי ובית הלל שמוכרת ונותנת וקיים

. כלומר - כל זמן שלא נישאת יכולה למכור או לתת את הנכסים הללו למי שתחפוץ, ואין לבעלה זכות להוציא את הפירות מיד הלקוחות.

אך אם

נפלו לה

נכסים

משנתארסה

-

בית שמאי אומרים: תמכור!

ואין לבעל זכות להוציא מיד הלקוחות, כיון שלא זכה בהם עד שעת הנישואין.

ובית הלל אומרים

: לכתחילה -

לא תמכ ור.

אלו ואלו מודים, שאם מכרה

א

ו נתנה,

מכרה

קיים.

וטעמם יבואר בגמרא .

אמר רבי יהודה: אמרו חכמים לפני רבן גמליאל, הואיל וזכה באשה

בשעת האירוסין,

לא יזכה בנכסים?!

ובגמרא יבואר שכוונתם להקשות בין לבית שמאי ובין לבית הלל, מדוע אין הבעל יכול להוציא מיד הלקוחות?

אמר להם

רבן גמליאל:

על החדשים,

כלומר על הדין המובא בהמשך המשנה - שהבעל מוציא מיד הלקוחות את הפירות בנכסים שנפלו לאשה משנישאת,

אנו בושים,

מה ראו חכמים לתקן כך.

אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים

[כלומר, שגם אם מכרה קודם הנישואין הבעל יוציא מיד הלקוחות] ?!

וממשיכה המשנה: אם

נפלו לה

נכסים

משנשאת, אלו ואלו מודים

-

שאם מכרה ונתנה, שהבעל מוציא

את הפירות

מיד הלקוחות.

ותקנת חכמים היא, כדי שלא תוכל האשה להבריח את נכסיה מבעלה, ותמנע ממנו לאכול פירות.

אך אם נפלו לה נכסים

עד שלא נשאת

,

ו

אחר כך

נשאת,

ורוצה למכור את נכסיה,

רבן גמליאל אומר

: לכתחילה לא תמכור, אך

אם מכרה ונתנה

-

קיים.

ואין הבעל מוציא מיד הלקוחות.

אמר רבי חנינא בן עקביא: אמרו

חכמים

לפני רבן גמליאל,

מדוע אין הבעל מוציא מיד הלקוחות,

הואיל וזכה באשה

משנשאה,

לא יזכה בנכסים

שלה

?!

אמר להם: על החדשים אנו בושים

[כמו שנתבאר],

אלא שאתם מגלגלין עלינו הישנים!?

שגם אם מכרה את הנכסים שנפלו לה קודם הנישואין הבעל יוציא מיד הלקוחות

?!

.

רבי שמעון חולק

[מחלק]

בין נכסים לנכסים.

ישנם נכסים שאם מכרה אותם אחרי הנישואין הבעל מוציא מיד הלקוחות, ויש נכסים שאינו מוציא:

נכסים הידועין לבעל

[שידע קודם הנישואין שיפלו לה נכסים אלו בירושה לאחר הנישואין, ועל דעת כן נשאה, שהיה מצפה שתפול לה אותה ירושה],

לא תמכור, ואם מכרה ונתנה בטל.

אך נכסים

שאינן ידועין לבעל,

לכתחילה -

לא תמכור. ואם מכרה ונתנה קיים.

ובגמרא תבואר דעת רבי שמעון ביתר באור.

גמרא:

שנינו במשנה, שאם נפלו לה נכסים קודם האירוסין, ונתארסה, לכולי עלמא יכולה למכור לכתחילה. אך אם נפלו לה אחר האירוסין - לדעת בית הלל לא תמכור לכתחילה.

והוינן בה:

מאי שנא רישא,

שנפלו לה קודם האירוסין ונתארסה,

דלא פליגי

בית הלל, ומודים שיכולה למכור לכתחילה, אפילו שכעת היא מאורסת,

ומאי שנא סיפא,

שנפלו לה אחר האירוסין,

דפליגי?

הלא כבר זכה באשתו אחר האירוסין, ומדוע יכולה למכור לכתחילה?

ומתרצת הגמרא -

אמרי דבי רבי ינאי

: ב

רישא

יכולה למכור, כיון ש

בזכותה נפלו.

כלומר - שזכתה בהם לפני שנכנסה לרשות הבעל.

אך ב

סיפא

, שנפלו לה נכסים אחר האירוסין, לא תמכור לכתחילה, כיון ש

בזכותו נפלו.

כלומר - שכבר נכנסה לרשותו וזכה בהם.

ומקשינן:

אם בזכותו נפלו, כי מכרה ונתנה אמאי קיים?

והלא תקנו חכמים שהבעל מוציא מיד הלקוחות אם מכרה את נכסיה תחתיו?

ומכח קושיה זאת מעמידה הגמרא את דברי המשנה באופן אחר:

אלא, רישא

שנפלו לה קודם האירוסין, יכולה למכור לכתחילה, משום ש

ודאי בזכותה נפלו.

אך ב

סיפא,

שנפלו לה אחר האירוסין, שהדבר בספק - האם יבואו לידי נישואין או לא,

אימר בזכותה אימר בזכותו.

[ספק ברשותה נפלו ספק ברשותו] ,

ולכן -

לכתחלה לא תמכור,

מספק, אך

אם מכרה ונתנה קיים

.

שנינו במשנה:

אמר רבי יהודה אמרו לפני רבן גמליאל

הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים?!

ומסתפקת הגמרא:

איבעיא להו, רבי יהודה אלכתחלה או אדיעבד?

כלומר - האם קושית "אמרו לו" היתה רק על דברי בית שמאי - מדוע מוכרת לכתחילה אחרי האירוסין, או דילמא - הקשו אף על דברי בית הלל, מדוע בדיעבד אם מכרה ונתנה - קיים .