Rashi sobre Behorot 4b (ד:) — el comentario en línea

Rashi sobre Behorot 4b (ד:): el texto completo del comentario, dibur por dibur, junto al daf del Talmud de Babilonia. Léelo en línea, gratis.

Texto de Rashi

ולדורות מנא לן - שיפטרו בכורי כהנים לוים דמהאי ק"ו לא שמעינן אלא במדבר:

וממאי דבשה - של בן לוי נפטרו פטרי חמורים של ישראל דקאמרת לעיל בן לוי דהוה ליה שה דאפקע ליפקע:

כסף לדורות - בבכור אדם (במדבר י״ח:ט״ו-ט״ז) ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים:

שה לדורות - (שמות י״ג:י״ג) ופטר חמור תפדה בשה:

בכסף פדו בכורים באותה שעה דכתיב (במדבר ג׳:מ״ז) ולקחת חמשת שקלים לגולגולת:

הקדשות - (ויקרא כז) ואם המקדיש יגאל את ביתו וגו' ומעשר שני דכתיב (דברים יד) ונתתה בכסף הילכך פדו בו בכורות במדבר כלדורות תאמר בשה שאין פודין בו הקדשות:

תדע - שלא נמנו בכורי בהמת ישראל מדלא מנה הכתוב עודפים בבהמה כמו שמנה באדם שלשה ושבעים ומאתים:

דלא הוו - להן לישראל בהמות טובא כלוים:

ודילמא אפילו הכי - דמקנה רב היה לבני ראובן אפ"ה לא הוו עדפי בבהמה שיהו בכורי בהמת ישראל עודפים על פשוטי בהמות לוים:

ואימא - הא דכתיב בהמת הלוים בהמות טובא משמע כדאשכחן בנינוה (יונה ד) ובהמה רבה אלמא בהמה טובא משמע:

אם כן - דבהמת דלוים (ובהמתן דישראל תרוייהו) טובא משמע ליכתבינהו קרא כי הדדי מדשני קרא בדיבוריה ש"מ חד פטר טובא:

תנינא - במתניתין ופודה בו בשה פעמים הרבה שאם חזר וקנאו מיד הכהן לאחר שנתנו לו חוזר ופודה בו פטר חמור אחר:

ורבי חנינא - דאמר שה אחד של בן לוי כו' טעמא דמתני' קמפרש והכי קאמר כו':

לא קדשו בכורות - שנולדו במדבר:

דמעיקרא - במדבר. והאי קדש לי כל בכור מוקי ליה ריש לקיש במצרים אבל במדבר לא קדשו מדכתיב כי יביאך והדר והעברת כל פטר רחם:

בבמות - כל אחד בנה מזבח ומקריב עליו ומשהוקם המשכן נאסרו כדכתיב (ויקרא י״ז:ד׳) ואל פתח אהל מועד לא הביאו וגו':

ועבודה בבכורות - בכורי ישראל היו מקריבים ומכאן ואילך הכהנים אלמא בכורות קדשו:

דאי לא תימא הכי - אלא באותן שנולדו במדבר:

בן שנה בר עבודה - הא משיצאו ממצרים עד שהוקם המשכן שתא חדא הוא דהואי:

דלא פסיק - קדושת בכורות דהנך שנולדו במדבר קדשו איכא למימר דמעיקרא שנולדו (במדבר) בקדושתייהו קיימי כו':

ומינה - איכא למשמע דלא קדשו בכורות במדבר דקתני אותו היום מכלל דמכאן ואילך לא קרוב שיום ראשון הקריבו כל בכורי בהמה שיצאו ממצרים:

מעיקרא לא - שלא היה יכול כל אחד לעשות מזבח להקריב בכורות שלו דחובות לא קרוב בבמת יחיד:

הוזהרו לקדש - ולעולם לכשיכנסו לארץ:

במצרים לא קדוש - בתמיה. והא מודו כולהו לעיל באותן שיצאו ממצרים:

והכתיב פקוד כל בכור זכר - מבן חדש ומעלה ובן חדש ודאי במדבר נולד דהא האי מעשה בשנה שנית הואי: